סין וזכויות יוצרים/טל רשף

לקראת סוף הקיץ ביקר בישראל טיאן לי-פו, ראש הרשות הסינית לקניין רוחני. טיאן, שהשלים את לימודיו במערב, דיבר בכנס בתל אביב בפתיחות שלא מאפיינת נציגי מדינה סיניים, הוא דיבר על ההכרה של הממשל הסיני בחשיבות ההגנה על זכויות יוצרים, על המאמץ הנרחב שנעשה שם, כולל חקיקה, בניית כלים יישומיים ואכיפה, אך הדגיש כי האמצעי העיקרי נעוץ בתרבות הסינית שבה אין מקום לבעלות על רעיון והמצאה,כן, תרבויות ועסקים שלובים זה בזה, העם הסיני, אשר מעולם לא היה מורגל ברעיון של שמירה על קניין רוחני, צריך לעבור עכשיו את השינוי שהמערב עבר שנים רבות קודם לכן.
כאשר נשאל על ידי הנוכחים כמה זמן לדעתו יקח לסין לסגור את הפער הוא הרהר לרגע ואמר: כנראה כמה עשרות שנים.
בעיית הקניין הרוחני בסין ידועה לכל מי שיש לו עסקים בסין, היא מתבטאת במשאים ומתנים בהם המערביים שומרים את הקלפים הטכנולוגיים קרוב קרוב לחזה עקב ניסיון העבר, בקניונים העמוסים בתקליטורים מועתקים ומותגים מזוייפים, ובבתי המשפט המתחילים בשנים האחרונות לטפל סוף סוף ביעילות בתביעות על רקע זה. סין הולכת ומשתנה בנקודה זאת עקב מאמצי הממשל, אבל הנושא עדיין פרוץ יחסית למדינות אחרות בעולם ובעיקר במערב.
 
הנושא עלה באחד המפגשים של פורום סין, אסיה – ישראל, מפגשי אנשי עסקים ויועצים בתחומי הסחר והתרבות של מזרח אסיה.השאלה הנשאלת הייתה האם בשל הפרת זכויות יוצרים בסין על עסקים להימנע מכניסה לשוק הסיני.
אם להסתמך על דבריו של מוטי הרכבי, ישראלי החי ומנהל חברה מקומית בסין, קודם כל חיוני לזכור כי בעיה של זכויות יוצרים אינה "המצאה סינית", היא כמובן בעיה כלל עולמית וזה צריך להילקח בחשבון, חשוב גם להבין את היקף התופעה בסין, היא נפוצה יותר בחברות קטנות, פחות מכך בחברות בינוניות, ולעומתן חברות גדולות בסין ימנעו בדרך כלל לגמרי מלהעתיק טכנולוגיות, בסין, כמו גם במדינות אחרות, קל יחסית ולאתר ולתבוע את החברות הגדולות בין אם הן פרטיות או ממשלתיות, ולכן אלה נזהרות ומפעילות את המנגנונים הפנימיים שלהן על מנת למנוע זאת. בנוגע לחברות קטנות, המנטליות של "חאפריות" נפוצה יותר, לעתים קשה לאתר אותן על מנת לתבוע אותן ולעתים קשה למצות איתן תהליכים, וזה לאו דוקא משהו מיוחד לסין.
 
עו"ד יואב שדה, הפועל בתחום הליגאלי מול סין, מוסיף כי המצב בסין מבחינת שמירה על קניין רוחני משתפר בעיקר לאור העבודה שהסינים בעצמם מפתחיםקניין רוחני בקצב מתגבר,ודואגים לאינטרסים של עצמם. נוצר מצב בו הקניין הזה קורץ למשקיעים מן החוץ וחברות ישראליות דוגמת ECI  רוכשות חברות סיניות בכדי להשתמש בטכנולוגיה שלהן. בסין קיים קניין רוחני מצטבר שיש להגן עליו, וכיום ישנה יותר מודעות בסין לקניין רוחני ויש יותר אכיפה, מה שמגן על החברה הסינית ועל החברה הזרה באותה מידה.
 
לא צריך לפתח אשליות, העתקות תמשכנה להתקיים בסין, הסינים יעתיקו כמו בכל מקום בעולם, אולי יותר ואולי פחות עם הזמן.
 
ובכן, האם יש להימנע מלהביא מוצרי חדשניים וטכנולוגיות חדשות לסין?
בעיית קניין רוחני אינו סיבה לא להיכנס לסין. ראשית, הסינים יכולים להעתיק את המוצר גם כשהוא נמכר בארצות אחרות. שנית, לוקח זמן להעתיק, ולכן אפשר לנצל את הזמן להרוויח מהמוצר עד שמעתיקים אותו. לשם כך חיוני לחדש את המוצר כל הזמן, בכל פעם להיות צעד אחד קדימה מבחינה טכנולוגית, כך שעד שהמוצר מועתק כבר יוצאים עם גרסה חדשה.
סין היא קרקע עסקית טובה ופורייה אך צריך להיות ערניים לתנאי השוק וחסרונותיו. כדי להצליח בעסקים בסין, כמו בכל מקום אחר בעולם צריך לבדוק היטב את החברות והשותפים המקומיים. קשרים עסקיים איכותיים בסין והיכרות מעמיקה של התרבות יכולים לסייע באופן משמעותי להצלחה העסקית בסין.
 
 
טל רשףהוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים, מאמן מנהלים ואנשי עסקים לרילוקיישן.