הריקשה החשמלית של פינרג`י

חברת פינרג`י ,שהונפקה לא מזמן בבורסה הישראלית, כבר נמצאת בפיילוט עם אריקסון העולמית,ועם תעשיית הרכב בהודו. מה הסיפור של החברה ולאן היא מכוונת. (19-4-2021)

 אלכס קולפקוב

 

אנו נמצאים כבר למעלה משנה אל תוך מגפת הקורונה אשר הביאה איתה שינויים רבים לחיינו, והאיצה תהליכים שחשבנו שייקחו הרבה יותר זמן ממה שנוכחנו לגלות. 

 

הריחוק החברתי הפך לסגרים, וחברות צעירות רבות שינו את כיווניהן, ואף רבות סגרו את עסקיהן. אולם, סביבת הריבית האפסית העולמית בשילוב של התערבות ממשלתית ומוניטירית (מצד הבנקים המרכזיים העולמיים) הביאה לנהירה של הון לשוק ההון ולמבול הנפקות בבורסה הישראלית. 

 

במקביל, ניתן לראות כי המגמה העולמית ממשיכה לשים דגש על מעבר לשימוש בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, תוך צמצום השימוש בדלקי מאובנים ובטכנולוגיות אנרגיה מתכלות על מנת לצמצם פליטות הפחמן הדו חמצני לאוויר, ובכך למנוע/להגביל את שינויי האקלים והשלכותיהם. 

 

בשנים האחרונות, ניתן לראות כי התגייסות רחבה של מדינות רבות ברמה הבינלאומית תוך שהן מציבות יעדים ברורים, ומקצות כספים רבים להשגת יעדים אלו לחברות המתמקדות ומשקיעות בתחום האנרגיות המתחדשות. לתמונה זו, נכנסת חברת פינרג`י הצעירה (הוקמה בשנת 2009), העוסקת בתחום המדובר.

 

כאמור, פינרג`י היא חברת טכנולוגיה ישראלית בתחום האנרגיה הנקייה, אשר עוסקת בתכנון, פיתוח, גיבוי, אגירה ואספקת אנרגיה המבוססות על טכנולוגיית מתכת אוויר (אלומיניום ואבץ) שמתפתחת החברה.

 

כלומר, החברה מפתחת שתי טכנולוגיות סוללות מתכת-אוויר שבעזרתן היא מגוונת את פעילותה לשלושה סגמנטים שונים. 

ההבדל בין שתי הטכנולוגיות הוא שסוללות אלומיניום-אוויר היא מערכת לייצור אנרגיה, בעוד שסוללות אבץ-אוויר הינה מערת לאגירת אנרגיה. הטכנולוגיה שפיתחה פינרג`י (שמקורה באוניברסיטת בר-אילן) מאפשרת לעשות שימוש באלומיניום ואבץ, שתי מתכות נפוצות מאוד בטבע (אלומיניום הינה המתכת הנפוצה ביותר בטבע המהווה 8% מכרום כדור הארץ) וכן ניתנות למחזור, לייצור ואגירת אנרגיה ללא פליטות מזהמות ובעלות נמוכה.  

 

 

המתקנים הקריטיים כמו אתרי תקשורת, בתי חולים, מפעלים, מרכזים מסחריים ומרכזי נתונים (Data Centers) המספקים תשתית בסיסית ונדרשת (שאינם מותרות), אינם יכולים להפסיק לפעול במקרה של הפסקת חשמל ארוכה. לכן, גיבוי האנרגיה מינימלי הנע ממספר שעות למספר ימים והנדרש בתארים מסוג זה מעוגן בתקנות וברגולציה, ללא קשר לאיכות אספקת החשמל.

 

מיותר לציין, שכמות מתקנים אלה עולה משנה לשנה בעקבות תהליכי הדיגיטליזציה שהעולם עובר, והגידול במכשירים המחוברים בזמן נתון בעולם (ארחיב על נקודה זו בהמשך).

 

בנוסף, אחת מהמדינות ששינויי האקלים הקיצוניים משפיעים באופן הניכר ביותר על מערכת החשמל היא ארצות הברית, שבה מתרחשות יותר הפסקות חשמל אזוריות מבכל מדינה מפותחת אחרת בעולם. כך, על פי דיווחים, העריך משרד האנרגיה בארה``ב כי הפסקות חשמל עולות לעסקים בארצות הברית כ-150 מיליארד דולר בשנה. דוגמה עדכנית לכך היא הסערה האחרונה שפקדה את מדינת טקסס לפני מספר חודשים וגרמה למותם של עשרות ולזמנים ארוכים ללא אספקת חשמל סדירה ולשימוש נרחב של גנרטורים וסוללות חירום. 

 

כמו כן, אנו עדים להאצה בפריסת תשתיות טכנולוגיית הדור החמישי שהוא אחד מהפרויקטים המשמעותיים ביותר של שוק הטלקום העולמי, המגדיל באופן משמעותי את הצורך במערכות לגיבוי אנרגיה.

 

טכנולוגיית ה G5 תאפשר העברת כמויות מידע בקצב ובקיבולת גבוהים יותר לעומת דור 4, ואף תאפשר הפעלת טכנולוגיות מתקדמות בתחום ה IOT, ערים חכמות, רכבים ורפואה חכמה. הטמעה של תשתית זו, מצריכה פריסה נרחבת של אתרי תקשורת נוספים, דבר שבמקביל יביא לגידול בביקוש לאנרגיית הגיבוי.

 

כאמור, לשוק זה, חברת פינרג`י פיתחה מערכת המעניקה גיבוי חשמל במקרים של הפסקות חשמל באתרי טלקום וכן אתרים מסחריים ותעשייתיים, בניינים ובתים. ייצור החשמל האלטרנטיבי יתבצע על בסיס מערכת אלומיניום-אוויר שפיתחה החברה, אשר לה מספר יתרונות על פני הפתרונות הקיימים בשוק.

 

להערכת החברה: זמן גיבוי ארוך של עד עשרות שעות; אורך חיים של עד 12-15 שנים להערכת החברה; עלות מערכת הגיבוי תהיה נמוכה יותר למתחרות, דבר שעשוי לחסוך ללקוח עלויות לאורך זמן; פועלת בטווח רחב של טמפרטורות, ובאופן שקט ללא פליטת מזהמים; בעלת מצב המתנה כמעט בלתי מוגבל; ויכולת מודולרית נרחבת בהתאם לדרישות הלקוח. במקביל, החברה פיתחה מערכת לניהול חכם ושליטה מרחוק של מערכת הגיבוי.

 

רוב הפתרונות המשמשים לגיבוי חשמל באתרים מסחריים ותעשייתיים נשענים על סוללות עופרת וגנרטורי-דיזל, שהן טכנולוגיות בעלות נוכחות ארוכת שנים בתעשיות הנחשבות "שמרניות" שבהן ניתנת עדיפות לטכנולוגיות מבוססות וותיקות. אולם, המגבלות של הטכנולוגיות הוותיקות אלו הופכות לבולטות יותר בעקבות הפיתוחים האחרונים של השנים האחרונות מצד הטכנולוגיות המתחרות. במספר מילים אפרט על שתי הטכנולוגיות הקיימות:

 

סוללות עופרת-חומצה – הומצאה לפני כ 150 שנים, ומהנפוצות בעולם כיום (בעיקר כמערכת גיבוי למתקנים נייחים וכמקור חשמלי להתנעת כלי רכב). לסוללות אלו, אורך חיים קצר גם כשלא נעשה בהן שימוש (3-5 שנים לרוב), רגישות גבוהה לטמפרטורות, רעילות העופרת הפכה לנושא בעל חשיבות ציבורית בעיקר אירופה.

 

גנרטור דיזל – המרת אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית ע``י שימוש בדיזל כמקור אנרגיה. גנרטור מסוג זה יחסית זול, אך עושה שימוש בדיזל (מקור מזהם ובלתי ניתן למחזור). הגנרטור מייצר רעש בעוצמה גבוהה, ויש צורך לתחזק אותו בתדירות גבוהה. 

קיימות גם טכנולוגיות נוספות כמו תאי דלק וסוללות ליתיום-יון שמשמשות גם הן לגיבוי אך, שימוש זה נפוץ בעיקר בתעשיית הרכב החשמלי ובאגירת אנרגיה.

 

בתחום זה, פינרג`י פונה כעת לאתרי חברות הטלקום בעולם. במסגרת זו, בשנת 2018, החברה חתמה על קיום שת``פ עם חברת סלקום הישראלית. בהמשך לכך, בשנת 2020, החברות סיכמו כי פינרג`י תייצר מערכות גיבוי עבור האתרים של סלקום בישראל, ותספק לחברה תוכנה לניהול הגיבוי, שירותי התקנה, תפעול. נכון להיום החברה קיבלה הזמנה של 250 מערכות עם חוזה ל12 שנים.

 

בנוסף, בדצמבר 2020, פינרג`י חתמה על שת``פ עם חברת אריקסון העולמית (אחת מספקיות טכנולוגיות המידע והתקשורת בעולם. במסגרת ההסכם, החברות ישתפו פעולה לקידום פריסת פיילוט של מערכת הגיבוי של החברה בקרב לקוחות הטלקום של אריקסון.

 

 

כחלק מהלחימה בתופעת ההתחממות הגלובלית, נעשים צעדים רבים כדי לעודד את המעבר לשימוש בכלי הרכב החשמליים (הערכה היא כי מגזר הרכב אחראי ל 14% מפליטות גזי החממה בעולם), מדינות בעולם מציעות תמריצים ליצרני הרכב, לצרכנים, ולרשויות המקומיות באותן מדינות.

 

לצד תמריצים אלה, מדינות רבות בעולם קבעו לעצמן יעדים פנימיים לעניין שיעור השימוש העתידי בכלי רכב חשמליים. האיחוד האירופי מעריך, לדוגמה, שבשנת 2025 יידרשו כמיליון נקודות טעינה חשמליות עבור כ-13 מיליון רכבים חשמליים שייסעו בכבישי אירופה. סין העלתה את היעד לשיעור מכירות רכבים חשמליים בשנת 2025 ל-25% מכלל המכירות.

 

בתחום זה פינרג`י פיתחה מערכת אנרגיה להנעת רכבים חשמליים, המבוססת על סוללת האלומיניום-אוויר. החברה מעריכה כי מערכת זו תוכל לפתור מספר חסמים הקיימים כיום ברכבים חשמליים: עשויה להכפיל ואף לשלש את טווח הנסיעה המוגבל של רכבים חשמליים המונעים על ידי סוללת ליתיום-יון בלבד (אחד מהקשיים הפסיכולוגיים שמתמודדת איתה תעשיית הרכב החשמלי - "חרדת הטווח" - הרי מי רוצה להיתקע באמצע הדרך הביתה כי "נגמרה לו הסוללה"?); מצמצמת את התלות ברשת החשמל לטעינת הרכב; מקצרת את תהליך טעינת הרכב למספר דקות בעזרת החלפת פלטות אלומיניום קלות משקל ומילוי מיכל נוזל; עלות צפויה נמוכה של עד 50% מסוללות ליתיום-יון המניעות כיום את רוב הרכבים החשמליים.

 

נכון להיום, החברה עובדת עם שלושה יצרני רכב גדולים בהודו (השוק הראשון של החברה בתעשיית הרכב החשמלי) ונמצאת איתם בתהליכי אינטגרציה של מערכת האנרגיה לרכב ברכבים מסוגים שונים. החברה המעריכה שעל מנת לעמוד בדרישות הרגולטוריות לייצור רכבים וחלפים לרכבים, תהליך שכולל אישורים רבים ופרטניים, ועמידות בדרישות ותקנים רבים, החברה תגיע לשלב הייצור המסחרי בהקשר מערכת אנרגיה לרכב במהלך שנת 2024. 

 

החברה פועלת על מנת להטמיע את מערכת האנרגיה לרכב במדינות המקדמות מעבר לרכבים חשמליים, שבהן תשתית החשמל המקומית אינה מפותחת, וכתוצאה מכך, פריסת עמדות הטעינה לרכבים חשמליים אינה צפויה להיות רחבה או איכותית. 

 

שוק היעד העיקרי שבו פינרג`י מתכננת לפעול בשלב הראשון הוא של הרכבים המסחריים החשמליים (כמו אוטובוסים, רחבים מסחריים קלים). בשוק זה, סוללות קיימות כמו ליתיום-יון לא מאפשרות טווח נסיעה ארוך ומחייבות עצירות ארוכות לטעינת הרכב. בעזרת המערכת של פינרג`י, רכבים מסחריים יכולים לעשות שימוש בתשתיות קיימות (תחנות דלק, חניוני אוטובוסים, וכד`) כתחנות החלפת פלטות אלומיניום ומילוי נוזל. מעבר לכך, המשקל הנמוך של מערכת האנרגיה לרכב של פינרג`י מאפשר להגדיל את כמות הנוסעים/הסחורה ברכבים מסחריים, ובכך להגדיל את היתרון הכלכלי.

 

נכון להיום, פינרג`י פועלת בשוק ההודי להקמת אקוסיסטם מלא הכולל מיזם משותף (JV) עם אינדיאן אויל, חברה הודית מהגדולות בשוק האנרגיה העולמי, בעלת כ 30,000 תחנות דלק בהודו), ושיתופי פעולה עם יצרני רכב ואלומיניום מקומיים. 

 

כמו כן, פינרג`י מצויה בפרויקט עם חברת מהינדרה אלקטריק, יצרן רכבים חשמליים מהגדולים בהודו, שהשלימו יחד אבטיפוס לריקשה חשמלית (המבוססת על טכנולוגיית החברה) בהודו. 

 

האבטיפוס מעלה את טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 קילומטרים לכ-400 קילומטרים ומאפשר זמן טעינת אנרגיה של מספר דקות. פינרג`י חתמה בנוסף על מכתבי כוונות עם שני יצרני רכב נוספים, אשוק ליילנד ומרוטי סוזוקי, לפיתוח אבי טיפוס באוטובוסים ורכבי נוסעים חשמליים.

 

 

לאחר החדירה לשוק ההודי, החברה מתכוונת לפעול לחדור לשווקים נוספים כמו סין, אירופה וצפון אמריקה.

 

 

משק החשמל במדינות השונות בעולם מושפע מגורמים כלכליים, סביבתיים ורגולטורים רבים.

 

ייצור החשמל המסורתי באמצעות פחם ונפט מושלם על ידי טורבינות גז, ובעשורים האחרונים נעשה שימוש הולך וגובר במקורות אנרגיה מתחדשת, ובעיקר באור השמש וברוח. לאור העובדה שאנרגיות מתחדשות אינן זמינות באופן שווה לאורך שעות היממה, וכן אינן עובדות בהספק קבוע אלא בהספק המשתנה בקיצוניות בפרקי זמן קצרים לאורך היממה, קיים צורך באגירת אנרגיה על מנת לאזן בין ההיצע והביקוש בחשמל, וכן בכדי להבטיח את יציבות ייצור החשמל.

 

כיום, טכנולוגיית האגירה הנפוצה בעולם מבוססת על אגירה שאובה, אנרגיה הנשמרת בצורה של אנרגיה פוטנציאלית, בדרך כלל על ידי שאיבת מים ממאגר נמוך למאגר גבוה. נכון לשנת 2018, אגירה שאובה מהווה מעל 95% מסך הספק אולם, חלקה באגירה העולמית צפוי לרדת, האגירה המחוברת לרשת בעולם. כאשר טכנולוגיות לאגירה מבוססת סוללה (לרבות ליתיום-יון) צפויות לגדול, וזאת לאור הירידה בעלויות טכנולוגיות אלו.

 

כאמור, בשני הסגמנטים הקודמים דיברתי על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר, אך לתחום זה, פינרג`י מפתחת סוללות אבץ-אוויר, הנשענת על אותם רכיבים קריטיים, לצורך אגירת חשמל עבור אנרגיות מתחדשות.

 

טכנולוגיית האבץ-אוויר מאפשרת אגירת חשמל משמעותית ממקורות שונים (כולל אנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח). מאפיין ייחודי לטכנולוגיה זו הוא היותה מודולרית, מורכבת משלוש יחידות – טעינה, אגירה ופריקה, בניגוד לרוב הסוללות הקיימות כיום, שבהן שלוש הפעולות מתבצעות באותה יחידה. הפרדה זו מאפשרת מודולריות, והתאמת גודל סוללת האבץ-אוויר למקורות החשמל שנטען, לצרכי רשמת החשמל ולדרישות צרכני הקצה.

 

חשוב לציין כי טכנולוגיה זו מצויה עדיין בשלבי מו``פ כשהיחידות השונות פותחו ונבחנו בנפרד במעבדה, להערכת החברה, סיום שלב המחקר והפיתוח צפוי להיות בשנת 2023. על פי החברה, בעוד שסוללות אגירה קיימות מאפשרות א גירה של מספר שעות בלבד, טכנולוגיית האבץ-אוויר של פינרג`י בעלת יכולת לספק קיבולת אגירה של עשרות ומאות שעות בעלות נמוכה, וזאת לאור היכולת להגדיל את יחידת האגירה ללא צורך בהגדלת יחידות הטעינה והפריקה. למעשה, הכפלת יכולת האגירה בטכנולוגיית אבץ-אוויר כרוכה בתוספת עלות מזערית, זאת, בשונה מסוללות קיימות שבהן הכפלת יכולת האגירה כרוכה בשיעור של כ-100% מעלות המערכת, כלומר בהכפלת העלות. 

 

פינרג`י חתמה על שיתוף פעולה עם חברת דוראל אנרגיה לפיתוח והדגמה של מערכת האבץ-אוויר במתקן אנרגיה של דוראל.

לפי הערכות, תחום האנרגיות המתחדשות צפוי לצמוח בצורה משמעותית בעשורים הקרובים, כאשר בשנת 2050 אנרגיה סולארית תהווה 38% מסה"כ ייצור האנרגיה בעולם (לעומת שיעור של 11% בשנת 2019) ואנרגיית רוח תהווה 20% מסה"כ הייצור העולמי (לעומת שיעור של 8% בשנת 2019).

 

צמיחה זו צפויה להוביל להשקעות מסיביות בפתרונות לאגירת אנרגיה, בסכום כולל של כ- 620 מיליארד דולר בשני העשורים הקרובים.

 

 

 

כאמור, פינרג`י השלימה בחודש פברואר הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב, בה גייסה 200 מיליון שקל לפי שווי של מיליארד שקל (אחרי הכסף). שווי השוק שלה כיום  950 מיליון שקל. לפי דוחות החברה לשנת 2020, אין לה כמעט הכנסות (2.6 מיליון ש``ח), ורשמה תזרים מזומנים שלילי של כ-26 מיליון ש"ח ב-2020, לעומת 20 מיליון ₪ ב-2019. 

 

החברה דיווחה על הפסד של 111 מיליון ש``ח ב 2020 רובו חשבונאי ולא תזרימי, כאשר עיקרו נזקף למחצית השנייה של השנה (81 מיליון שקל). סעיף הוצאה משמעותי בדוחות הוא שיערוך כתבי  אופציה שניתנו לבעלי מניות, בגינו רשמה פינרג`י הוצאה של כ 19 מיליון שקל ב 2020 לעומת 127 מיליון שקל ב 2019.

סיכום

 

פינרג`י פועלת בתחום שמדינות העולם משקיעות בו הון רב, ואף מנסה לגוון את פעילותה לשלושה תחומים ובכך אינה שמה את כל הביצים בסל אחד. אולם, בד בבד חשוב להבחין כי רבות מונפקות או מתמזגות בתחום האנרגיות המתחדשות או הסוללות לרכבים, כך שהיא צפויה לחוות תחרות לא פשוטה בתחום זה. התחום המבטיח ביותר כרגע לטעמי הוא תחום אנרגיית הגיבוי כיוון שמדובר בתעשייה שמרנית יחסית ונראה שיש לחברה טכנולוגיה מהפכנית להציע אך דבר זה תלוי בכמות החוזים שתוכל החברה להציג.

 

החברה מציגה כרגע פיילוטים רבים ומכירות סדרתיות ללקוח טלקום אחד (סלקום) כך שמדובר בחברה צעירה עם הכנסות נמוכות וצריך לקחת זאת בחשבון, הכל יקום וייפול בפיילוטים מוצלחים וחוזים משמעותיים שתצליח החברה להביא בעתיד הקרוב-בינוני.