חברת ננוקס-מהפכה ברנטגן?

אלכס קולפקוב

מנייתה של חברת ננוקס- Nano-X Imaging Ltd.  (סימבול NNOX) עוברת לאחרונה טלטלות קיצוניות מאד.

מה בדיוק הסיפור שם,ולאן זה הולך-במאמר שלפניכם.

אנו חיים בעידן מדהים ומרגש.

 מדי שבוע, אנו סוקרים כאן חברות המספקות טכנולוגיות המשבשות תעשיות שלמות כפי שהכרנו אותן עד היום.

ציבור המשקיעים אוהב וצמא לחברות מסוג זה מכיוון שאלה חברות חלום המתיימרות לשנות את המציאות כפי שהכרנו אותה, ולהציב אותנו במקום טוב ומתקדם יותר.

דוגמה ניצחת לכך ניתן לראות את חברת טסלה, אשר נסחרת בשווי חסר תקדים של 395 מיליארד דולר נכון לכתיבת שורות אלה, בזמן שהרווח הנקי שלה ב 12 החודשים האחרונים הסתכם ב 445 מיליון דולר.

כמו כן, ניתן למנות את תחום האנרגיה המתחדשת, שירותי מחשוב בענן, המסחר המקוון, ושירותי הסטרימינג הנסחרים במחירים נאים.

היום, ארצה להציג בפניכם סטארט-אפ ישראלי בשם ננוקס (אשר הונפק בנאסדק בחודש שעבר), ששם לעצמו למטרה לייצר מהפכה ולשבש את שוק הרנטגן הרפואי, המבוסס על טכנולוגיה משנת 1895.

על פי ארגון הבריאות  העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה  להדמיה רפואיות, ואלה שיש להם נגישות צריכים להמתין  בתור זמן  רב, לעיתים כמה חודשים. כאמור, אנו כישראלים, מכירים את התורים הארוכים לבדיקות האלה מקרוב, וזה מה שננוקס באה בדיוק לשנות.

מבידור לרנטגן

אמנם ננוקס הוקמה בשנת 2012, אך היא שואבת את הטכנולוגיה שלה מהמעבדות של חברת סוני בהקשר אחר לגמרי.

בחברת סוני עבדו על מסך LED חדשני במשך שבע שנים ובהשקעה הגבוה ממיליארד דולר. חברת סוני פיתחה שבבי סיליקון קטנים היכולים לייצר תמונת מסך חדה ואחידה יותר. אולם, טיימינג זה הכל בחיים, בתחילת אותה שנה הציגה אחת ממתחרותיה הגדולות, פנסוניק, בתערוכת CES מוצר דומה עם תג מחיר נמוך יותר משמעותית. בסוני הבינו שהקרב אבוד, והחליטו לגנוז את הפרויקט.איש ההון סיכון היפני היטושי מסויה סבר שיכולים להיות יישומים נוספים לטכנולוגיה, והוא לקחת את הפרויקט לרן פוליאקין, ממייסדי פאוורמט, שפיתחה טכנולוגיה להטענת סוללות ששולבה במכשירי סמסונג בהמשך.

פוליאקין ומסויה הקימו את ננוקס בישראל וביפן. מסויה הוא מנהל הפעילות ביפן בזמן שפוליאקין הוא המנכ``ל, והיו``ר הוא מורי בלומנפלד, בכיר בתחום ההדמיה בחרת GE לשעבר.

קרינת הרנטגן (X-Ray), התגלתה בסוף המאה ה- 19, מיוצרת עד היום בתהליך המבוסס על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2000 מעלות צלזיוס.

עקב החום שמייצר תהליך זה, יש צורך במערכות לקירור האלמנט המתכתי הפולט את קרני הרנטגן. גורם זה, עם הצורך לקרר את הרכיבים הנעים בסיבוב של מערכות ה CT, מגדילים את צריכת האנרגיה של התהליך ומחייבת מערכות קירור יקרות וכבדות. מערכות אלה מגדילות את מחירן של מערכות הרנטגן ל 150 אלף דולר בממוצע ליחידה.

איך זה עובד?

הטכנולוגיה של החברה, שנקראת Nanox ARC, מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות תותח אלקטרונים, המבוסס על שבב MEMS. כל אחד מהם מייצר מעט מאוד אור, אך יחד הם מספקים עוצמה מלאה.

אלה מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה, הנשלטת דיגיטלית במתח נמוך, דבר המקטין את זמן החשיפה של הנבדק לקרינה. הטכנולוגיה צפויה להיות יעילה יותר אנרגטית ממערכות הרנטגן המסורתיות.

הסורק של החברה משלב חיבור לענן עם תוכנה, המאפשרת לאסוף ולשמור את הסריקות. הצילומים משודרים רדיולוגים היכולים לצפות בהם על המסך מרחוק, או לחברות המתמחות בפענוח הדמיות, ויסתייעו במערכות תומכות החלטה מבוססות בינה מלאכותית, לפיענוח הממצאים מהסריקות.

טכנולוגיה זו תאפשר לננוקס לייצר את המערכת, שלה בעלות נמוכה משמעותית מעלות של מערכות הדמיה, המבוססות על הטכנולוגיה של הרנטגן. יתרון אחר, הוא המשקל הנמוך של המערכת בהשוואה למערכות הרנטגן המסורתיות.

המודל העסקי של ננוקס מבוסס על מכירת שירות ולא מכירת מכשיר וחלפים. החברה תספק את המכשיר בחינם ותגבה תשלום פר סריקה, במחיר המתאים, לדברי החברה, למדינות עולם שלישי ואוכלוסיות מעוטות יכולת במדינות המערב, בעזרת מימון המדינה, חברות ביטוח רפואי ואנשים פרטיים.

ננוקס מעוניינת שהמכשיר שלה ייהפך לפלטפורמה עבור סטארט-אפים הפועלים בתחום פענוח דימות בתמורה לתשלום. הכוונה לחברות כמו איימדיס וזברה מדיקל הישראליות, שכבר יש להן אישורים של FDA לזיהוי מצבים רפואיים על בסיס בינה מלאכותית.

ננוקס מעריכה שתוכל להקטין את עלות ההדמיה בהשוואה לעלות הנוכחית, שמגיע בממוצע ל 300 דולר לסריקה; להפוך את ההדמיה למוצר סחורה, ולהגדיל את שוק ההדמיית הרנטגן.

החברה מעריכה כי ההוצאה השנתית על מערכות הדמיה רפואית מבוססות רנטגן גרידא, כלומר, לא כולל תמיכה, ביטוח ותחזוקה, תגיע ל 21 מיליארד דולר בשנת 2021. בפברואר, הכריזה החברה כי ייצרה אבטיפוס למערכת Nanox AR, אך הוא דורש עוד אישורים טרם יעבור לשלב הייצור ההמוני ויגיע לכל המקומות שהחברה מייעדת לו.

בימים אלה עורכת החברה ניסויים כדי לקבל אישור FDA, ובגלל הקורונה התהליך הזה התעכב עד הרבעון השלישי של 2020. זוהי גרסה ראשונה של המוצר המוגשת לאישור, והחברה מעריכה כי תוכל לשדרג את המערכת בהמשך, מבלי להידרש לרגולציה נוספת.

החברה מעריכה כי אם תקבל את האישור, תוכל לשווק את המערכת הראשונה בתחילת 2021, ולהגיע להצבה של 1,000 מערכות עד סוף 2021, ושל כ-15 אלף מערכות עד 2024.

ננוקס גייסה ב21 באוגוסט 165 מיליון דולר בהנפקה ראשונה של מניותיה בנאסד"ק. החברה הנפיקה 9.18 מיליון מניות במחיר של 18 דולר למניה, שהיה בקצה העליון של טווח המחירים המתוכנן להנפקה: 18-16 דולר למניה.

ננוקס, שגייסה את המניות לפי שווי חברה של 634 מיליון דולר לפני ההנפקה ו-800 מיליון דולר אחריה, תכננה תחילה להנפיק 4.9 מיליון מניות. ואולם, בשל ביקוש יתר גדול בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, כמעט הוכפל היקף ההנפקה.בתשקיף שהגישו לבורסה בניו יורק, בננוקס לא ציינו את מקורות הרווח של החברה. אבל מנכ”ל החברה רן פוליאקין ציין בראיון בחודש יולי כי היא עושה את הכסף ממכירת רישיונות על עיצובי מוצר שיצרה לחברות גדולות כמו פוקסקון, SK Telekom הקוריאנית ו-FujiFilm.

ננוקס קיימה אירוע משקיעים אתמול בו הציגה מצגת עם מספר נתונים מעניינים.

החברה מחזיקה בחוזי Pre-sale (טרום מכירה) עבור 5150 יחידות, בכפוף לאישורי רגולציה מקומיים, באירופה, אסיה ואמריקה הדרומית. כמו כן, קיימים הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים בארצות הברית בעבור 3000 יחידות, ועם קוריאה ווייטנאם בעבור 2500 יחידות.

בנוסף, נכון לסוף יוני, יש בידי החברה כ 244 מיליון דולר במזומן. החברה צופה כי יעלה לייצר 15 אלף מערכות Nanox ARC בין 144 - 194 מיליון דולר ( 9600 -12933 דולר ליחידה). עלויות שילוח, התקנה ופריסה יעלו בין 18 - 30 מיליון דולר בזמן שתקצבי מחקר ופיתוח, עלויות רגולטוריות ועליות לפיתוח פלטפורמת הענן Nanox CLOUD עשויה לעלות בין 5 ל 9 מיליון דולר נוספים.

לסיכום, טרם יש בידי החברה מוצר מוכן לשוק, והיא לא קיבלה עדיין אישור רגולטורי (אם כי לטענתה היא בשלבים מתקדמים בתהליך), ואף פורסמו שני דוחות שורט המטילים ספק ביכולות החברה וטוענים כי זו הונאה.

מצד שני, עומדים מאחורי החברה אנשים רציניים עם חברות מהמדרגה הראשונה כמו פקסקון, SK Telekom (ענקית הסלולר הקוריאנית) וFujiFilm, אשר השקיעו בחברה ומאמינים בה ובטכנולוגיה שהיא מציעה. אכן, מדובר בטארט-אפ לא גדול אך עם פוטנציאל להפוך להיות עצום ולזעזע את שוק הרנטגן.

כדאי לעקוב אחר התפתחויותיה של החברה, כי אם אכן הבטחותיה של החברה ימומשו (אף בחלקן) יהיה פה זעזוע אמיתי בתעשייה אשר קפאה על שמריה למשך יותר מדי זמן. צפים לא מעט סימני שאלה סביב החברה אשר עם הזמן יתבהרו ונדע לאן פניה מועדות.