למרות העוצמה של השקל, ייתכן כי אנו עדים למפנה במגמה העולמית של הדולר

השקל סוף-סוף מתיישר עם המגמה בשאר העולם ונחלש היום אל מול הדולר. לאחר שצנח אמש לשפל חדש ב-3.5130, הדולר-שקל הצליח להתאושש היום עד לשיא של 3.5420.

 
הדולר היה נתון לפיחות משמעותי אל מול השקל לכל אורך חודש דצמבר, וזאת על רקע הצמיחה הגבוהה בישראל והחולשה של הדולר בעולם. ואולם, ההתאוששות החזקה של הדולר בעולם בימים האחרונים עשויה לאותת על שינוי בטווח הקרוב גם בשער החליפין של הדולר-שקל.

ההתאוששות של הדולר בעולם נובעת מהמשך השיפור בנתונים הכלכליים בארצות הברית, המעידים על התאוששות ממשית במשק האמריקני, ובעיקר בשוק הדיור ובשוק התעסוקה, שנפגעו באורח הקשה ביותר בעקבות המיתון. הצפי הוא כי הכלכלה האמריקנית תצמח ב-2011 בשיעור של 2.5%-3.0%, גבוה יותר בהשוואה לכלכלות של בריטניה וגוש האירו. שיעורי צמיחה שכאלה צפויים לחזק את אמון המשקיעים בדולר ולחזק אותו אל מול מטבעות העולם, וזאת לאחר שנתיים של פיחות חד אל מול מרבית מטבעות העולם.

 
על רקע השיפור המשתקף בנתונים, אנו עדים עם פתיחת השנה לשינוי מעניין בסנטימנט בשוק העולמי כלפי הדולר. אנחנו רואים כי למרות עליות השערים בשוקי המניות, השטר הירוק דווקא מתחזק, והדבר עשוי ללמד על שיקום האמון של המשקיעים בהתאוששות של המשק האמריקני.

 
ביום שישי צפוי להתפרסם בארצות הברית התעסוקה. על פי הערכות, הדוח צפוי להצביע על גידול של 140 אלף משרות בחודש דצמבר, ויהיה זה חודש רביעי ברציפות של גידול תעסוקתי. נתונים חיוביים שכאלה צפויים לתת רוח גבית נוספת לדולר, בעולם ומול השקל.

הדולר-שקל צפוי לשמור על שיווי משקל ב-2011, סכנה לקריסה של המטבעות האירופיים
כלכלת ישראל צפויה לצמוח בשנת 2011 בשיעור של בין 3.5%-4.0%. גם בחזית הריבית, בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית ולהביא להתרחבות פער התשואה לטובתו של השקל. אף על פי כן, במידה והדולר יתאושש בעולם הדבר צפוי לאזן את יתרון התשואה של השקל ולשמור על שער החליפין ב-2011 בשיווי משקל בין 3.30 ל-3.70 שקל לדולר.

 
ואולם, מה שעשוי לתפוס את הכותרות בשנת 2011 בעולם ובארץ הוא הקריסה של המטבעות האירופיים, דהיינו האירו והשטרלינג. לצד התחזקותו של מול הדולר בשנה החולפת, השקל התחזק משמעותית גם אל מול האירו והשטרלינג. בשנת 2011 מגמה זו צפויה להחריף וזאת על רקע משבר החוב באירופה והצמיחה הנמוכה הצפויה בבריטניה בעקבות תוכניות הצנע שיושמו כדי לצמצם את הגירעון התקציבי. האירו-שקל, שבתחילת השנה עמד על 5.50 שקל לאירו, נסחר כעת סביב 4.70 שקל לאירו וצפוי להמשיך בהיחלשותו בחודשים הקרובים לעבר אזורי השפל ב-4.40 שקל לאירו ומטה. גם השטרלינג-שקל ימשיך וייחלש בחודשים הקרובים לעבר 5.20-5.30 שקל לשטרלינג.
היחלשות השטרלינג והאירו למול השקל צפויה להקשות על היצואנים לשוק האירופי והבריטי, שעד כה נפגע פחות ושימש כאיזון לייצוא לארה"ב ונפגע מתחזקות השקל למול הדולר. מהלך החלשות המטבעות צפוי אם כן, לפגוע בייצוא הישראלי וכתוצאה מכך בצמיחה באופן שקשה להעריך. נראה שרוב הגופים המעריכים את הצמיחה הצפוייה בישראל לא לקחו בחשבון את התרחיש הזה, שהחל כבר לפני כמה חודשים.