סיפורים קטנים עם השראה גדולה

שני סיפורים קטנים על יזמים שעשו מהפך בחייהם. (6-1-2011)

 

מאי גולן

להרבה שכירים בימינו יש את אותו חלום משותף, החלום להקים עסק עצמאי משלהם. עסק שיפרה את כל הרעיונות והיוזמות שלהם, עסק שייתן משמעות ליצירתיות שלהם, עסק שבו הקול שלהם הוא החשוב הקובע, זה שנותן את הטון המחליט, והכי חשוב עסק שיוציא אותם מהעבודה השגרתית והאפורה שבה הם שוהים היום. לכל אותם האנשים האלה משותף מכנה נוסף, מכנה אפקטיבי ועצום-הפחד.
הפחד מלאבד משרה קבועה, מלאבד מקור הכנסה קבוע, והדבר הכי קריטי הוא לסכן את עצמך ואת השפחה שלך באיבוד מקור הכנסה יציב, ולסכן את כל חסכונותיך. הגורם הזה גורם ברוב המקרים, תחושה כל כך מאיימת, עד שהיא גרומת ליזמים צעירים ואף מבוגרים יותר, לא לעשות את הצעד הנועז  ולוותר על כל החלומות והשאיפות, דבר שגורם בסופו של יום, להחמצה אישית עבור האנשים הללו.

בחרתי לראיין שני אנשים שדווקא כן בחרו לעשות את השינוי- למרות החשש.

 

"ערך עליון מבחינתי הוא ללכת עם תחושת הבטן שלך"

יוסי קט שכיר היי-טק לשעבר, והיום בעליה של חברת "כל אחד יכול לרכוב", סובר שלא חייבים להתחיל עם הון התחלתי בשביל לפתוח עסק מצליח, צריך בעיקר חשיבה מקורית. יוסי, הוא מפתח שיטת לימוד  לרכיבה על אופניים "כל אחד יכול לרכוב", ובעזרת שיווק נכון וביטחון עצמי מתחזק חברה מצליחה ללימוד רכיבה על אופניים לכל הגילאים, עם עוד הרבה אספקטים שונים ומגוונים. שיטת הלימוד של קט פשוטה. הוא מחליק על רולר בליידס לצידו של רוכב האופניים, כמעט שאינו מחזיק בו אבל נותן תחושת ביטחון ומסייע פה ושם, וחוסך את הצורך המעיק, המוכר להורים רבים, לרוץ ולהשתרך אחרי הילד על האופניים.
"הרכיבה על אופניים גם מחזקת את הביטחון העצמי והמעורבות החברתית" מוסיף קט, "אבל אם לילד רגיל זאת פעולה מאוד פשוטה, ילד מוגבל, גם אם יש לו הרבה רצון ומוטיבציה, הרבה יותר מפוחד וצריך לחזק לו את הביטחון". על אחת כמה וכמה בגיל מבוגר האופניים נראות כמו הדבר הכי מפחיד בעולם למי שלא רכב מעולם"

 

השיטה שאתה מספר לי עליה, נראית לי מאוד פשוטה.
"היום השיטה אולי ברורה מאליה, אבל לא לפני 8 שנים, כשחשבתי על הפטנט.
עד היום מה שהיה זה שאבא היה רץ עם הילד שהיא השיטה הקונבנציונאלית.
 כשאני באתי עם הרעיון מה שהתחיל בעצם עם הילד שלי,ככה זה התחיל לרוץ לאחרים. קלטתי שיש פה קטע חזק ושהנוכחות שלי על יד התלמידים מחוללת פלאים ועושה את העבודה".
 

אבל בכל זאת לעזוב עבודה קבועה מבלי לדעת שהעסק שלך יצליח ויניב פירות?
"חייבים לנסות,כי אם לא מפספסים. החיים מחולקים לשניים- חצי מהחיים לומדים ובחצי השני מיישמים את מה שלמדנו.
מה שהיה נכון בגיל 20,בגיל 30 כבר הסתבר כטעות, אנחנו פשוט יותר מפוכחים באמצע החיים".

אז מה הייתה נקודת המפנה בעבודתך כאיש היי-טק? איך מגיעים לרגע הזה שבו באמת מחליטים לפתוח דף חדש?
"אני זוכר,שאנשי מקצוע התחילו להפנות אליי תלמידים בגלל שמועות שהגיעו מתלמידים אחרים על כמה ששיטת הלימוד הייתה מוצלחת.
 בנקודה הזאת באמת הבנתי שמה שאני עושה עוזר ותורם לאנשים אחרים, והחלטתי להפוך את זה למקצוע הראשי שלי".
אז כל זה נבע מסתם תחביב שהיה לך?
"לא בדיוק. זה נבע פשוט מתוך צורך טבעי של הורה שלא היה לו עד היום מענה בשום מקום אחר. אז לא היו בתי ספר לרכיבה עם אופניים חוץ מבתי ספר לרכיבה מקצועית לתחרויות מקצועיות".
אז אם אני מבינה נכון, ההתחלה שלך לאו דווקא הייתה בגדול, לא פתחת את העסק עם איזשהו הון התחלתי?
"זה נכון,הסברה הידועה היא שצריך הון התחלתי בשביל לפתוח כל עסק,אבל אני מאמין וגם הוכחתי את זה במקרה שלי,שאפשר לפתוח עסק גם בסוג של גדילה בלי הון התחלתי".

 

אז אם לא היה הון התחלתי, בטוח היה משהו.

"אני חושב שהדבר האפקטיבי ביותר שהיה לי כשרק הקמתי את העסק הייתה שיטת השיווק שלי מפה לאוזן,מסתבר שכל תלמיד שהגיע ללמוד אצלי הביא בממוצע חמישה עד עשרה תלמידים חדשים. מה עוד שהאינטרנט היה מדיה מאוד חזקה ועשה לי את העבודה בצורה מאוד יסודית וקלה. כל מי שהיה רוצה לקבל איזושהי אינפורמציה על שיטת הלימוד, היה מקבל תשובה מלאה באתר הבית; מה שבעצם גרם לי לגדול בצורה מאוד רחבה וכמובן גרם לעסק לגדול במקביל.
כמו כן, האפיון העיקרי של העסק שלי היה המקוריות - גורם מכריע שנתן תאוצה כ"כ גדולה לשיווק העסק.
אבל אני לא אומר שהעבודה בהתחלה הייתה קלה. היו ימים שהייתי גם מחלק עיתונים במקביל"

אתה מטפל גם במקרים של אנשים עם מוגבלויות?

"אכן כן. יום אחד הגיעה אלי אישה שיש לה בן שסובל ממוגבלויות , ואמרה שאחד התסכולים הגדולים ביותר של הילד זה שהוא לא מצליח בכלל לרכב על אופניים. וילד מוגבל זה השקעה יותר גדולה וארוכה,כי צריך גם ללמד אותו קורדי נציה, ושיווי משקל, מה שאומר השקעה הרבה יותר ארוכה מבחינת זמן. אבל ברגע שהצלחתי, חוץ מהסיפוק האדיר, הבנתי שנחשפו בפני הרבה מאוד ילדים עם מוגבלויות שלא יכלו לעשות את זה עד היום. והעסק גדל הרבה יותר. אני אישית מאז ועד היום מתמקד בילדים עם המוגבלויות".

אבל לא נעצרת שם .
"ממש לא. הבנתי שיש גם פלח אוכלוסייה גדול באוכלוסייה מבוגרת  שפשוט מפחדים לרכב על אופניים, ואז פניתי גם למגזר הזה, מה שגרם לעסק לגדול הרבה יותר.בשלב הזה אנשים גם התחילו לשאול אותי לגבי איזה אופניים לרכוש, ופה הבנתי שזה עוד תחום שאני יכול להרחיב אליו את העסק. ואז החלטתי לשלב כוחות עם יבואני אופניים לישראל, אני אציע לתלמידים שלי מכל הגילאים לקנות שם האופניים שהם רוצים".

למה שהם יקנו דווקא שם?

"לכל תלמיד בבית הספר שלי יש שובר הנחה לקניית אופניים ואני מתחלק ברווחים עם יבואני האופניים, ומגדיל את ההכנסות שלי".

אז אתה אומר, שבלי הון אישי, ומתוך אינסטינקט בסיסי של הורה יצרת עסק מצליח ומשגשג. אתה ממליץ לאנשים שיש להם רעיון או פטנט
מסוים לפתח את זה לעסק?

"אני אומר דבר מאוד פשוט, כמו שאני החלטתי לפתור בעיה שלא היה לה מענה, באמצעות רעיון, אנשים שמחפשים מיזם, צריכים לחפש ולבדוק למה אין היום מענה. דברים הכי נורמטיביים בחיי היום יום. וגם לחשוב איזה חברות יוכלו לשתף איתם פעולה בעניין, כמו חברות האופניים שאיתם יצרתי קשר לגבי בית הספר שלי לרכיבה".

 מה הוא ערך עליון מבחינתך להצלחת עסק?

"ערך עליון מבחינתי הוא ללכת עם תחושת הבטן שלך,זה מאוד חשוב כי בסופו של יום אתה היזם. בנוסף לכך, צריך כל הזמן לשמוע עצות מאנשים אחרים בעלי דעה שונה משלך.האינסטינקט הראשוני שלנו כשאנחנו מאמינים במשהו, הוא לחשוב שאנחנו יודעים הכי טוב ולא להקשיב לביקורת של אחרים,מה שבדיעבד מזיק לעסק".

 

"גם להיכשל זה בסדר-פשוט מקבלים עוד שיעור ותובנות לעסק הבא"
ניר עופרי-מנהל חברת "אוורסט"-יבוא ושיווק של מוצרי ספורט ופנאי ייחודיים, מספר שתמיד היה וגם כעת מאוד פעיל בהרבה תחומי ספורט, "אבל טרמפולינה זה הרבה מעבר לספורט, זה פשוט אושר עילאי" אומר ניר עופרי, בן 40, אבא של גיא (בן 10) ושל גל (בן 8), ובעל חברת  "אוורסט ספורט", המייבאת לארץ טרמפולינות ענק לשימוש ביתי.
לפני שנה,לגמרי במקרה, בבראנץ` אצל חברים, עופרי והטרמפולינה נפגשו לראשונה: "היינו שם כשלוש שעות והילדים פשוט לא ירדו מהמתקן. גם אני מאוד התלהבתי, אבל באותה תקופה הייתי בהחלמה אחרי שלושה ניתוחים במעיים, במצב בריאותי שלא אפשר לי לקפוץ."
אחרי שהתעניין בנושא ואסף חומר, גילה עופרי (שהיה אז מנהל קרן השקעות) "שמעבר לכייף הגדול, השימוש במתקן הוא גם בריא מאוד : "הרבה רופאים ואנשי מקצוע מודאגים מבעיות השמנה של ילדים. שימוש קבוע בטרמפולינה זו פעילות לשריפת שומנים שעושים אותה בכיף, פעילות שמגבירה קואורדינציה, גורמת לשיפור ביציבה, בזריזות, בגמישות, בשיווי משקל, ומסייעת בפתרון בעיות בריאות שונות אצל ילדים ומבוגרים", אומר עופרי. "את הליך הפיזיותרפיה וההתחזקות הפיזית שלי אני חייב לטרמפולינה," מצהיר עופרי .

אתה מאוד מאמין בעסק שלך, זה אומר שעזבת את ניהול קרן השקעות לגמרי בשביל להתמקד בעסק שלך, או שאתה עושה את שניהם?
"עזבתי לגמרי. זה היה אילוץ כי מבחינה בריאותית לא יכולתי לצאת לעבודה. הייתי חייב לעבוד מהבית. כמו כן הייתי צריך להתעסק בשיווק העסק בכל אפיק אפשרי כמו: פרסום און ליין ואוף ליין.אני מאוד מאמין במוצר מה שגורם לי להיות מונע לפתח אותו עוד ועוד".
 מה הטיפים שלך ליזמים מתחילים שגם חולמים לפתוח עסק עצמאי ?
"פשוט להתחיל. אפשר להתחיל בקטן ללא הוצאות גדולות. אבל מי שלא מתחיל –לא מגיע לשום מקום. גם להיכשל זה בסדר-פשוט מקבלים עוד שיעור ותובנות לעסק הבא".
 
 
 
 

מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך]  ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: