החלטה אחת קשורה לצורך לנתק את הקשר הקיים, בין החשש ממשבר פיננסי והצורך לסייע למערכת הפיננסית, לבין משבר החובות הריבוני ומאזני המדינות. צורך שקיבל משנה תוקף בעקבות המשבר במערכת הפיננסית של ספרד. על פי ההחלטה: יוקם גוף על שיפקח על מערכת הבנקאות בגוש היורו.
הגוף ישמש במידת הצורך גם למטרת הזרמת הון לבנקים, באופן ישיר, מבלי להגדיל את היקף החובות הריבוניים של המדינות, כאשר עד להקמתו (עד סוף 2012), ישתמשו בעת הצורך בכספי קרן הסיוע הנוכחית.
בנוסף לכך, ההגבלות והדרישות מהבנקים בספרד הזקוקים לחילוץ ימותנו.
החלטה שניה קשורה לקושי של המדינות להמשיך ולהתממן ברמת הריביות הנוכחית.
אז האם המשבר מאחורינו ? איילת ניר ,אנליסטית בית ההשקעות "פסגות" לושבת שלא.למרות שיש גם נקודות או חיוביות: "נקודת האור הינה, שלראשונה אנו רואים אישור של מנהיגי האיחוד האירופי, למרות התנגדותה הנחרצת של גרמניה עד כה, לעשות שימוש בקרנות החילוץ, כדי לתמוך בשווקים.
יש פה צעד מאד משמעותי מבחינה זו, ויש פה הפתעה חיובית לשווקים, שכן התוצאות טובות מהציפיות. לטווח קצר, על כן, סביר להניח כי השווקים ימשיכו להגיב בחיוב לשינוי הזה. חלק נוסף נוגע לעובדה, כי המנהיגים ויתרו על הדרישה כי הממשלות יהיו במעמד של נושים מועדפים ,בדומה להלוואות קרן המטבע הבינ"ל, ובכך למעשה הפחיתו מהסיכון שרואים נושים אחרים".
עוד מציינת ניר, כי בהסכם החדש יש פתח לאיחוד משמעותי יותר בעתיד: "הקמת מנגנון פיקוח, הינו שלב ראשון בדרך לאיחוד של המערכת הפיננסית האירופאית בעתיד, כלומר, יש פה צעד נוסף חשוב, בדרך לפתרון ארוך טווח. בנוסף, העובדה כי בנקים יוכלו לפנות לקבל סיוע, מבלי להעמיס את החוב שלהם על הממשלות שלהם ,כלומר, על כתפי הציבור, אף הוא חשוב בהיבט של ההתמודדות עם היקפי החובות הגדולים. ולסיום, ההבנה כי נדרשת פעולה להפחתת עלות המימון של המדינות, וקבלת החלטה לפעולה, אף הן חשובות ביותר".
בשורה התחתונה מציינת ניר, כי הבעיות המרכזיות נותרו בעינן: "למדינות אירופה חוב גדול מאד, והן יצטרכו להמשיך ולהתמודד עם הצורך להפחית את החוב על פני זמן.
התוכנית של סוף השבוע בעיקר מקנה להן זמן, עד למשבר הבא. חשוב לשים לב, כי למרות שהעיתונות באירופה מלאה בכתבות המציגות את מרקל כמי שנאלצה להתפשר, בסופו של דבר, ההחלטות שהתקבלו בסוף השבוע לא כוללות התחייבות להדדיות, לה מתנגדת גרמניה: לא הסכמה על אירו-בונדס, לא הסכמה על מתן ערבות לפיקדונות הציבור בבנקים, וגם לא הסכמה על הקמת קרן לפדיון חובות (Redemption Fund), במטרה לאחד את החובות של המדינות (אלו שמעל ל- 60% יחס חוב תוצר) ולפרוס את התשלום בגינם לאורך תקופה ארוכה".
עוד מציינת ניר כי לא היה פירוט של התוכנית וכי העתיד בעצם נשאר כפי שהיה-לוט בערפל: "הרבה מילים נכתבו לאחר ובעקבות מפגש מנהיגי אירופה בסוף השבוע האחרון, אך מעט מאד פירוט נמסר: מאיפה יגיע הכסף לסיוע לבנקים שיזדקקו לכך? וכמובן לרכישת האג"ח של המדינות אם נגיע גם לשם ? "
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.