למה הגדולים לא לומדים מהקטנים

מחקרים מראים כי ילדים קטנים צוחקים בין 300 ל-400 פעמים ביום ואילו מבוגרים צוחקים בין 15 ל-100 פעמים ביום בלבד. אז מה עושה המבוגר כשהוא לא צוחק? דואג, חושב ומחלק עצות. כולנו מודאגים מה המצב, מה היה, מה יהיה, מה..? כל כך דואגים שלא תמיד אנחנו יודעים לראות שהפתרון לבעיות שלנו מונחות ממש מול העיניים, בחינם וללא דאגות מהמומחים הכי טובים, בעלי הניסיון.

לפני כחודשיים לערך העברתי סדנא לזוגות בעיר קטנה בצפון. הסדנא כללה (בין השאר) מעבר על כסף וגבולות, התנהלות מול הבנק, כרטיסי אשראי, משכנתאות ועוד. בסיום הסדנא שאלה אותי יעל (שם בדוי) האם היא יכולה להתייעץ איתי בנושא משכנתאות מכיוון שהם רוצים למחזר את המשכנתא שלהם. כמובן שכחלק מין הסדנא רציתי לעזור לה וביקשתי ממנה שלפני שהיא מצלצלת למחרת, שתפקסס לי את החומרים לעיון מוקדם (והכל כמובן חינם כשירות לבאי הסדנא).

 
למזלי לא ישבתי לחכות לפקס או לשיחה. עברו יום, עברו יומיים, שבוע ושבועיים והפקס לא מגיע, השיחה לא מגיעה ואני תוהה מה קרה. לאחר חודשיים כשאני עומד לצלצל ליעל  מגיעה שיחה מפתיעה ב-20:00: "יהודה, בבוקר חתמתי על המשכנתא, תוכל לבדוק אם הרווחתי יחסית למשכנתא הקודמת?". מכיוון שאני נוהג ללמד, להסביר ולהדריך ולא להטיף מוסר, לא אמרתי כלום אלא שאלתי מתי היא שולחת לי את הפקס עם הפרטים. כמובן שלא היה לה מכשיר פקס בסביבה וכל הפרטים של המשכנתא הוכתבו לי בטלפון תוך בקשה אם אפשר, אם לא קשה לי, אם זו לא חוצפה לענות ליעל באותו ערב שהרי היא כבר חתמה על המשכנתא.

 
את הבדיקה ביצעתי למחרת כשאני נינוח ולא תחת לחץ החתימה. באותו ערב קיבלה יעל את המסקנות הלא שלמות שהרי רק בדקתי האם זה יותר טוב מהמשכנתא הקודמת ולא ערכתי השוואה של מספר משכנתאות מבנקים שונים (כפי שאני רגיל) וללא לחץ זמן. מישהי כאן פספסה הזדמנות להתייעץ עם מומחה והחליטה לרוץ קדימה ללא בדיקה. למה?

המקרה השני כבר גרם לי להרים גבה, שהרי מדובר באדם בוגר עם ניסיון. לפני כשבועיים צלצל  אלי חבר ושאל את דעתי בנושא כתיבת והגשת פטנטים, פטנט מקדמי וכו. לאור ניסיוני בכתיבת פטנטים ובהכנה הראשונית לתביעת פטנטים  והקורסים האוניברסיטאיים שעברתי, הצעתי לו מה עליו לעשות וממה עליו להיזהר. הנקודה העיקרית שהזהרתי אותו ממנה היא הגשת פטנט על ידי אדם חסר ניסיון משפטי מתאים מהסיבה הברורה ש-"רק נהג יכול ללמד נהיגה", אדם שמעולם לא הייה מעורב במשפט פטנטים חסר ידע לגבי ההשלכות של כתיבתו על התוצר הסופי (ולמען הגילוי הנאות, אייני מגיש פטנטים למשרד הפטנטים ולכן לא התכוונתי למשוך את העבודה לעצמי) בסוף השיחה קבענו להיפגש ביום שלישי האחרון כדי שאסביר לשותפו בכתיבת הפטנט את נקודות הכשל שמהן עליהם להיזהר.

בצירוף מקרים (לא נדיר), הצגתי ביום שני האחרון מצגת שעסקה בקניין רוחני ופטנטים לפני ציבור מעורב של אנשים טכניים וקהל המתעניין בנושא באופן כללי. הייתה לי כוונה ברורה להשתמש במצגת זו ובחומר נוסף שהכנתי כדי להסביר לחברי  את מורכבות הנושא והרגישויות לעבודה נכונה עם אדם מתאים. בשעה 21:20, כ-20 דקות אחרי המועד בו קבענו להיפגש, אני מקבל שיחה מתנצלת שאין בכוונתם להגיע כי הם הגישו הבוקר את הפטנט המקדמי (Provisional). כמובן שהנימוסים הפולניים שלי לא אפשרו לי להגיד לאותו אדם בטלפון מה דעתי עליו, שהרי מותר לו לאדם לקום בבוקר ולזרוק לפח ידע השווה כסף, מי אני שאלין, מי אני שאשאל שאלות מיותרות.

מה שני לא מבין, שלא כמו במקרה הראשון, אני עדיין תוהה מדוע קם אדם בבוקר ומצד אחד מתייעץ, ולאחר יומיים עושה בלי לשמוע. בסופו של דבר, כל אדם מחליט לעצמו והעצה מבעל ניסיון נועדה לשפר את סיכויי ההצלחה. לטעמי, התייעצות היא סוג של בגרות בה אני שואל אחרים מה דעתם ומשקלל את דעתם בדעתי וידיעותיי. אין ספק שכל אדם עומד לפני ההחלטות לבדו, עם כל האחריות הנובעת מכך. עוד נתונים מקצועיים לא הזיקו לאיש אף פעם.

לא הייתי כותב את הבלוג הזה לולא דיצה. דיצה החליטה שהיא "לא יודעת" ולכן תשאל לפני מעשה. הוריה של דיצה (שם בדוי) החליטו שהיא זקוקה לדירה משלה כדי שתפסיק לשלם שכר דירה "שנזרק לזבל" כדבריהם. הם נתנו לה סכום כסף של כ-300,000 ש"ח ורצו למנף אותו לדירה בעלות של כ-800,000 ש"ח לערך. אני הוזמנתי לחוות דעה על העסקה המתגבשת.

לאחר בחינת מצאי הדירות בתקציב הנתון, מיקומן וגודלן עברנו לבחינה כלכלית מעמיקה של הוצאה מול הכנסה. היום ובעוד 10, 20 שנים כשהריבית וההצמדה ינפחו את התשלום החודשי. שאלות אישיות על מבנה המשפחה העתידי סגרו את הפאזל לתשובה סגורה וברורה.

דיצה מחייכת, הוריה מאושרים. אם דיצה לא הייתה מגיעה לייעוץ הקצר היא הייתה שוקעת בביצה פיננסית טובענית. היא הייתה גם ללא דירה וגם ללא כסף שהייה משולם לטובת הריבית.
ללא בחינה של הוצאות, הכנסות, יעדים כלכליים ורצונות אנו יכולים לצלול אל ליבו של חלום מתוק וחמים. בסוף התהליך המציאות תטפח על פנינו. דיצה הוכיחה ששאלה והתייעצות לפני העשייה, מצילה מאבדון פיננסי ברור.

ולכן, לפני כל החלטה פיננסית עסקית או משפחתית, הרימו טלפון, היפגשו והקשיבו לייעוץ. בסוף יהיה לכם חופש להחליט מה לעשות.
שיחה, ללא קשר למחירה, תהיה תמיד יותר זולה ממחיר הכישלון. נסו ותיהנו מהצלחות (ואת הקרדיט אני מרשה לכן לקחת לעצמכם).