נגיד בנק ישראל:נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המטח בפרט ובשווקים הפיננסיים בכלל

נגיד בנק ישראל נאם היום בועידת European Friends of Israel בירושלים. (6-2-2011)

"הגדלת יתרות האג"ח לשם יכולת חיזוק העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים"

כך התוודה היום נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, לאור האירועים הגיאופוליטיים האחרונים במזרח התיכון, בועידת European Friends of Israel בירושלים.

פישר: "בשבועות האחרונים התערערה היציבות במצרים, והאירועים מזכירים לנו את המצב הגיאופוליטי המיוחד בו מצויה מדינת ישראל. השווקים הפיננסיים אכן הביאו לידי ביטוי את הגידול בסיכון למשק הישראלי כתוצאה מההתפתחויות במצרים. בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל את יתרות המט"ח שהוא מחזיק, ואחת המטרות של מדיניות זו הייתה חיזוק יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים. אין לנו כל כוונה לקבע שער החליפין ברמה מסויימת, אולם אנו נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המט"ח בפרט ובשווקים הפיננסיים בכלל. המדיניות הכלכלית בישראל צריכה להמשיך לשמור על התנאים שמאפשרים את היציבות הכלכלית בימים אלו: מדיניות תקציבית אחראית, ומדיניות מוניטרית אמינה ועקבית ששמה לה כיעד עיקרי את השמירה על יציבות המחירים".

עוד החמיא פישר לנתניהו על מדיניותו הכלכלית בזמן המשבר: "תוצר הכלכלה הישראלית עומד על כ-200 מיליארד דולר בשנה והתוצר לנפש עומד על כ-30,000 דולר לשנה, דומה לתוצר לנפש של פורטוגל ויוון. לו הייתה ישראל חלק מאירופה, הייתה בהחלט יכולה להתאים לרמה הכלכלית של מדינות היבשת, גם אם לא הייתה בין המובילות. בשנים שלפני המשבר צמחה ישראל במשך מספר שנים בקצב ממוצע של כ-5% בשנה – קצב מהיר בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש ברמה זו. במהלך המשבר נעצרה הצמיחה והיה גידול מסוים בשיעור האבטלה, אולם ב-2010 חזר המשק לצמוח בשיעור של 4.5% ושיעור האבטלה ירד והתקרב לרמתו ערב המשבר.

האינפלציה בשנת 2010 הסתכמה ברמה של 2.7%, בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה. ב-2011 צפויה האינפלציה להיות גבוהה מהגבול העליון של היעד למשך מספר חודשים לפני שתחזור ותתכנס לגבולות היעד, בעיקר בשל התייקרות עולמית במחירי הסחורות ובשל קצב מהיר של עליית מחירי הדיור. תקציב הממשלה מנוהל בצורה אחראית, ומאושר במסגרת דו שנתית, מה שמגדיל את רמת הוודאות ואת התנאים הפוליטיים בהם פועלת הממשלה. נטל החוב הציבורי נותר יציב במהלך המשבר וצפוי לחזור לתוואי של ירידה, ובכך ישראל שונה מאוד ממדינות רבות במערב בהן נטל החוב גדל מאוד במשבר וצפוי להמשיך ולגדול. הוצאות הממשלה מסתכמות בכ-42% מהתוצר, והן ירדו בצורה משמעותית מאז השנים הראשונות של העשור הקודם, בעיקר כתוצאה ממדיניות שהנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה היום, בנימין נתניהו. הוצאות הביטחון של הממשלה מסתכמות בכ-7% תוצר, וזוהי רמה נמוכה היסטורית. החשבון השוטף מצוי בעודף מתמיד, והסחר מאוד מאוזן במונחים גיאוגרפיים, כך שהוא מתחלק בין ארה"ב, אירופה, אסיה ומדינות אחרות. עם זאת, יש לציין שהיקף הסחר עם שכנינו נמוך יחסית, וגם היקף הסחר עם חלק ממדינות אירופה הוא נמוך בהינתן הקרבה הגיאוגרפית".

 

מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך]  ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: