ריבית בנק ישראל לחודש מרץ 2011 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2.5% כאשר תנאי הרקע הן כדלהלן:
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ינואר ב-0.2% – מעל ממוצע תחזיות החזאים שהיה 0.1%, ומעל התוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד האינפלציה שעמד על ירידה של 0.2%. בניכוי השפעתה של פעילות הממשלה בחודש ינואר עלה המדד ב-0.1%. פעילות הממשלה צפויה להפחית ממדדי פברואר ומארס 0.05% ו- 0.06%, בהתאמה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים יצאה מתחום היעד, ולאחר מדד ינואר שיעורה 3.6%. מדד המחירים לצרכן בניכוי מחירי הדיור עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-3%.
תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הבאים נותר ברמה של 3%, בגבול העליון של יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה הנמדדות משוק ההון המשיכו לעלות גם החודש, ובחודש האחרון היו בממוצע 3.5%. גם הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים נמצאות מעל יעד האינפלציה. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית צפויה להישאר מעל היעד לאורך מרבית שנת 2011, ולקראת סוף השנה היא צפויה להיכנס ליעד. ריבית בנק ישראל בעוד שנה צפויה לעמוד, לפי שוק התלבור, על 3.7%, ולפי ממוצע תחזיות החזאים – על 3.6%. רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יעלה את הריבית לחודש מארס.
הפעילות הריאלית: נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הרביעי של 2010 והאינדיקטורים השוטפים האחרונים מצביעים על האצה בפעילות המקומית, בהובלת הביקושים המקומיים. ברביע הרביעי של 2010 נרשם שיעור צמיחה של 7.8% (כל נתוני החשבונאות הלאומית הם במונחים שנתיים), גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות לגביו. ובשנת 2010 צמח המשק בכ-4.5%. היצוא ללא יהלומים גדל ברביע זה ב-2.2% בלבד, בעוד שהיבוא האזרחי ללא יהלומים, אניות ומטוסים עלה ב-20.7%. הצריכה הפרטית צמחה בשיעור גבוה של 9.8%, בתוך כך, רכישות מוצרים בני קיימא עלו בכ-40%. ההשקעה בנכסים קבועים המשיכה לצמוח, וברביע זה היא צמחה ב-15.9%. בתוך כך עלתה ההשקעה בבנייה למגורים במחצית השנייה של 2010 ב-13.8%. יחד עם זאת, חשוב לזכור שנתונים אלו של החשבונאות הלאומית הם אומדנים ראשונים ורבעוניים שעשויים להתעדכן בהמשך. המדד המשולב לחודש ינואר עלה ב-0.4%, עלייה המשקפת את המשך הצמיחה במשק. מדדי אמון הצרכנים ממשיכים לשמור על יציבות ברמה גבוהה יחסית. מדד ההסתברות להאטה, המחושב בחטיבת המחקר על סמך החיפושים ב"גוגל", ממשיך להיות נמוך מ-50%.
שוק העבודה והשכר: ההתרחבות המואצת של הפעילות הכלכלית ברביע הרביעי של 2010 באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה ובציפיות להגדלת התעסוקה ברביע הראשון של 2011. נתוני סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס מצביעים על עלייה של 17% במספר המשרות הפנויות במגזר העסקי בינואר, לאחר ירידות בנובמבר ובדצמבר אשתקד. בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2010 עלה מספר משרות השכיר של ישראלים ב-4%, השכר הנומינלי עלה ב-0.1%, והשכר הריאלי ירד ב-0.9% –ביחס לשלושת החודשים שקדמו. על פי נתוני המגמה, שיעור הבלתי מועסקים בדצמבר שמר על יציבות – 6.8%. תקבולי מס הבריאות לחודש ינואר היו גבוהים ריאלית ב-4.5% מאלה של החודש המקביל אשתקד.
הערכות חטיבת המחקר: הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל מסוף דצמבר היתה שהאינפלציה במהלך 2011 תסתכם ב-2.6%, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לכ-3.3% ברביע האחרון של 2011. הפיחות בשקל והעליה במחירי הסחורות שהתרחשו בינואר, צפויים להביא להעלאת תחזית האינפלציה לסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה ולתחזית להעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מעט מהיר יותר מהתחזית הקודמת. הגורמים העיקריים לסיכונים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הם ההתרחשויות בכלכלה העולמית, ההתפתחויות בשוק הדיור והתממשותם של סיכונים גיאו-פוליטיים.
נתוני תקציב הממשלה: העודף הכולל (ללא אשראי) בינואר היה גבוה מהתוואי העונתי והסתכם ב-4.5 מיליארדי ש"ח. העודף בינואר נבע מהכנסות גבוהות ב-2% מהתוואי ומהוצאות נמוכות ב-8% מהתוואי. בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות ההכנסות ממסים בינואר השנה גבוהות ב-6% מאשר בינואר אשתקד. החודש הוכרז על חבילת צעדים להורדת מחיריהם של מספר מוצרים מפוקחים ועל העלאת שכר המינימום. עלות החבילה כ-1.1 מיליארד ש"ח לשנה. כדי שהגרעון וההוצאה הממשלתית לא יגדלו, תלווה חבילת הצעדים בדחיית הפחתת מס ההכנסה לשני העשירונים העליונים, אשר תוכננה ל-2012, ובקיצוץ רוחבי.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/1/2011, עד 18/2/2011 פוחת השקל ב-0.2% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. בעקבות הצעדים שעליהם הודיעו בנק ישראל ומשרד האוצר ובעקבות האירועים במצרים, נחלש השקל בתחילת התקופה, אך הוא שב והתחזק על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ונתוני הצמיחה לרביע הרביעי, שהפתיעו כלפי מעלה. בסיכומה של התקופה 23/1/2011 עד 18/2/2011 התחזק השקל ב-0.35% מול הדולר (בדומה למרבית המטבעות העיקריים) ונחלש מול האירו בכ-0.3%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/1/2011, עד 18/2/2011 נותר מדד ת"א 25 (בסיכום התקופה) ללא שינוי, לאחר מסחר תנודתי שהושפע מאוד מהאירועים הגיאו-פוליטיים, מחד גיסא, ומנתוני הצמיחה בישראל, מאידך. בתקופה זו נרשמה בשוקי המניות בעולם מגמה מעורבת – התחזקות מדדי המניות במשקים המפותחים לעומת ירידות במשקים המתעוררים. באג"ח הממשלתיות השקליות נרשמה במהלך התקופה עליית תשואות שבין 16 ל-23 נ"ב לאורך כל העקום, בדומה למגמה בעולם. עליית התשואות נתמכה במצב הגיאו-פוליטי. כן התליל העקום של האג"ח הצמודות: התשואות לטווח הארוך עלו ב-12 עד 18 נ"ב, והתשואות לטווח הקצר ירדו בכ-20 נ"ב, התפתחות המשקפת עלייה של הציפיות לאינפלציה. בעקום המק"ם נרשמה עליית תשואות של 16-23 נ"ב לאורך העקום, על רקע העלאת הריבית בחודש שעבר והקדמת ציפיות להעלאת הריבית בשוק. במירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל וארה"ב לא חל החודש שינוי משמעותי, ועמד על 140 נ"ב. בשוק האג"ח הקונצרניות הגיבו מדדי התל-בונד לאירועים במצרים בדומה לשאר האפיקים – ירדו בתחילת התקופה הנסקרת והתחזקו בהמשכה, וכך בסיכום התקופה הם נותרו ללא שינוי. יחד עם זאת, נמשכה הירידה במרווחי אג"ח חברות ובעיקר בדרוגים הנמוכים. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, עלתה משמעותית, מרמה של 115 נ"ב לרמה של 145 נ"ב, על רקע המהומות במצרים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים האחרונים עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) בשיעור של 8.9%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-5.6%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש דצמבר נרשמה עלייה של 0.6% ביתרת האשראי למגזר העסקי לרמה של 759 מיליארדי ש"ח. במהלך שנת 2010 עלה אשראי זה ב-3%. יתרת האשראי למשקי הבית ירדה בדצמבר ב-0.4%, ובשנת 2010 כולה היא עלתה ב-8.9%. מתוך יתרה זו עלתה יתרת האשראי לדיור בדצמבר ב-1%, ובשנת 2010 היא התרחבה ב-11.4%. היקף המשכנתאות החדשות שניתנו ירד בחודש ינואר ב-14.5%, לאחר עלייה של 9% בדצמבר. למרות הירידה בינואר, הקצב החודשי של נטילת משכנתאות חדשות ממשיך להיות גבוה.
שוק הדיור: בשוק הדירות נמשכו עליות המחירים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר בקצב חודשי של 1.3%, המשך לעלייה של 1.4% בחודשים אוקטובר-נובמבר. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-17.5%. מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים ונכלל במדד המחירים לצרכן, עלה בחודש ינואר ב-0.3%, בדומה לעלייתו בחודש הקודם. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד הדיור ב-5.9%.
המשק העולמי: החודש התפרסמו נתונים חיוביים על הפעילות הכלכלית העולמית. האינדיקטורים האחרונים מעידים על המשך הצמיחה המהירה של המשקים המתעוררים ועל האצה בצמיחת המשק האמריקאי. בגוש האירו מתגברות הציפיות לעליית הביקושים במהלך השנה, במיוחד בגרמניה וצרפת. בריטניה בולטת לרעה בירידה של קצב הצמיחה ברביע הרביעי של 2010. האינדיקטורים הכלכליים האחרונים למשק העולמי היו טובים מההערכות המוקדמות, והביאו לעדכון תחזיות הצמיחה כלפי מעלה. בינואר עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2011 ל-4.4% (לעומת תחזית קודמת של 4.2%), זאת תוך עדכון משמעותי של הצמיחה בארה"ב ל-3% (לעומת תחזית קודמת של 2.3%). הטלטלה בעולם הערבי נמשכה גם החודש והגבירה את אי-הוודאות הגיאו-פוליטית לגבי המצב במזרח התיכון. גל המהומות, שהחל בתוניסיה בדצמבר, התפשט למדינות ערביות נוספות. במצרים הוביל הלחץ הציבורי להתפטרות הנשיא. מחירי הסחורות המשיכו לעלות גם החודש. למרות עליה מסוימת בחודש האחרון, רמת האינפלציה בארה"ב מרוסנת, ואילו בגוש האירו חרגה האינפלציה גם החודש מהיעד. במדינות המתפתחות נתוני האינפלציה ממשיכים להיות גבוהים. על רקע זה הועלתה החודש הריבית בסין ובהודו. ההערכות לגבי מועד העלאת הריבית בארה"ב הוקדמו במעט.
מצ"ב התייחסות אמיר כהנוביץ , כלכלן ראשי כלל פיננסים לעליית הריבית:
"כצפוי בנק ישראל העלה הערב את הריבית ב-0.25% ל-2.5%.אין זה אומר שאפשר להתחיל להתרגל להעלאות ריבית כל חודש, ובטח שלא להעלאות של 0.5%.
צריך לזכור שלמרות נתוני הצמיחה המעולים למחצית השנייה של 2010 שפורסמו בשבוע שעבר קצב הגידול בייצוא ירד באותה תקופה מ-13.3% ל-3.7% בלבד והייצוא התעשייתי ללא יהלומים (80% מסך ייצוא הסחורות) עלה רק 0.4%. כך שבנק ישראל לא יהיה כנראה מוכן להקריב את היצוא בגלל שהציפיות האינפלציוניות עלו קצת מעל ל-3%.
הוא יעדיף להערכותינו לחכות עם העלאות ריבית אגרסיביות ומהירות יותר עד שיצטרפו אליו הבנקים המרכזיים המשמעותיים בעולם, אף שחייבים להודות ששוק הנדל"ן נושף בעורפו.
בשעה זו מזנק גם הנפט במסחר בחו"ל, על רקע הבלגאן בלוב, מה שעלול גם הוא לסבך את בנק ישראל עם אינפלציית סחורות.
העלאת הריבית לא תשפיע כנראה על המסחר מחר והמשקיעים סביר להניח כבר יעברו הלאה..."
בנק מרכנתיל: "ההחזר החודשי למי שלקח משכנתא של מיליון שקל לפני שנתיים בריבית פריים גדל ב-1,000 שקל"
דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק: "ההחזר יעלה בעוד 500 שקל אם בנק ישראל יממש כוונתו להעלות הריבית ב-1% עד סוף השנה. עדיין לא מאוחר לעבור למסלול ריבית קבועה, שם הריביות עדיין נמוכות ביחס לעשור האחרון"
"בעקבות העלאות הריבית האחרונות וההעלאות הנוספות הצפויות בשנה הקרובה, מומלץ כיום לרוב הלווים החדשים לקחת משכנתא המבוססת על מסלול ריבית קבועה או חצי קבועה. זאת, מאחר שהריביות במסלולים אלה עלו בשיעור מתון בלבד ביחס למסלול הפריים, והן עדיין נמוכות יחסית לממוצע בעשור האחרון. בנוסף, בחירה במסלולים אלו עשויה להבטיח יציבות בהחזר החודשי". כך אומר דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל, בעקבות החלטת נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית במשק ב-0.25%. בכך, השלים הנגיד העלאה של 2% בריבית במשק מאז חודש אוגוסט 2009. הנגיד גם הודיע על כוונתו להעלות את הריבית ב-1% בשנה הקרובה.
מייזליק מסביר, כי "העלאות הריבית במשק מתורגמות באופן מיידי לעלייה דומה בריבית המשכנתאות במסלולי הפריים. אולם, ישנם מסלולי משכנתא שבהם ההשפעה של העלאות הריבית איטית ומתונה בהרבה, והם עדיין מציעים ריביות נמוכות מאוד ביחס לממוצע בעשור האחרון. כך, למשל, במסלול ריבית קבועה צמודה למדד, הריביות עומדות על 3.5%-4% במשכנתאות ל-20-25 שנה, ועל 3%-3.5% במשכנתאות ל-15- 20 שנה. בהלוואות בריבית חצי קבועה (המשתנה פעם ב-10 שנים) הריביות עומדות על 2.5%-3% בתקופה הראשונה להלוואה.
מייזליק מציין, כי "גם למי שנטל בשנים האחרונות משכנתא המבוססת על ריבית פריים, עדיין לא מאוחר לבחון את האפשרות למחזר אותה ולעבור למסלול המבוסס על ריבית קבועה או חצי קבועה. הדבר מומלץ בעיקר לשני סוגי של לווים, שחשופים יותר לסיכון של עלייה בהחזרים כתוצאה מעליית הריבית: בלווים שההחזר החודשי שלהם עולה על 25% מההכנסה שלהם, ולווים שנטלו משכנתא גבוהה של 700-800 אלף שקל ויותר".
מייזליק מציין, לדוגמה, כי "לקוח שנטל לפני שנתיים משכנתא של מיליון שקל ל-20 שנה בריבית פריים, שעמדה אז על 2%, שילם אז 5,060 שקל לחודש, ובעקבות העלאת הריבית האחרונה הוא צפוי לשלם 6,060 שקל – 1,000 שקל יותר. בנק ישראל הודיע כי בכוונתו להעלות השנה את הריבית ב-1% נוספים – משמעות הדבר עבור אותה משכנתא היא החזר של כ-6,600 שקל – תוספת של עוד כ-500 שקל להחזר הנוכחי, ותוספת של 1,500 שקל להחזר המקורי. אם יעבור כעת למסלול ריבית קבועה, ההחזר החודשי שלו יישאר כ-6,000 שקל אבל הוא יהיה מוגן מפני העלאות הריבית הנוספות שצפויות השנה".
.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
