נגיד בנק ישראל, פרופ` סטנלי פישר, נשא היום דברים בפני באי הכנס השנתי ה-27 של האגודה הישראלית לכלכלה במעלה החמישה.
הנגיד התייחס בדבריו לצחיחה העולמית והדגיש כי ההתאוששות איננה אחידה בכל המדינות:
"קרן המטבע הבין-לאומית העריכה לפני חדשיים שההתאוששות העולמית מתבססת ושקצב הצמיחה צפוי להתגבר. עם זאת, ההתאוששות איננה אחידה: יפן, אנגליה וגוש האירו לא חזרו נכון לסוף 2010 לרמת התמ"ג אליה הגיעו כלכלותיהן ערב המשבר, ובארה"ב התמ"ג עבר בסוף 2010 את שיאו ערב המשבר רק ב-2%. במשקים המתעוררים הצמיחה מהירה יחסית ושיעורי האבטלה נמוכים. בסך הכל, צפויה צמיחה עולמית בשיעור של 4% עד 5%, שזהו השיעור הממוצע של צמיחת הכלכלה בשנים שמאז מלחה"ע ה-2, וגם הסחר העולמי צפוי לצמוח בשיעור הממוצע ארוך הטווח שלו, כ-7% עד 8%. המשקים הגדולים במזרח אסיה צפויים להגיע תוך כמה עשורים לרמת ההכנסה של Middle Income Countries, אם כי אי השוויון בתוכן הולך וגדל. גם בדרום אמריקה נרשמים שיעורי צמיחה גבוהים למדי".
הנגיד התייחס ל"ספיגת המשבר" השונה אצל מדינות העולם:
הלקח הראשון שעלה מהמשבר הנוכחי הנו נושא ה Macro Prudential Supervision, אותו .
הנגיד התייחס לעודף החשבון של סין אל מול הגרעון בארה"ב:
כיצד, אם כן, עלינו להתייחס לזרם תנועות ההון קצרות הטווח הנכנס למשק כעת, שנובע ברובו מפערי הריביות בין המשק הישראלי למשקים הגדולים בחו"ל? האם זרם זה מייצג מצב שהוא אופטימלי לכלכלה? לדעתי, המודלים הקיימים היום, שבהם דוגלים אלו שסוברים שעלינו לאפשר לתנועות הון אלו לזרום בצורה חופשית, אינם מייצגים בצורה טובה מספיק את העובדה שלמתווכים הפיננסיים יש כיום תפקיד משמעותי בכלכלה".
בסופו של הנאום התייחס הנגיד להשרדותם של הבנקים הישראלים במשבר והזהיר ממצב דומה בעתיד:
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.