בגזרה המקומית, ההתמתנות באינפלציה במשק הישראלי, ובשוק הדיור בפרט, מפחיתה את הדחיפות שבהעלאות ריבית נוספות בעת הזו. כמו כן, העלאות הריבית האגרסיביות שנקט פישר במהלך השנה האחרונה נבעו במידה רבה מאוזלת היד של יתר הרשויות במאבק בעליית מחירי הנדל"ן. ואולם, הצעדים האחרונים של משרד האוצר לריסון שוק הנדל"ן, ובראשם העלאת מס הרכישה והפטור הזמני ממס השבח, עשויים בהחלט לייצב את המחירים בשוק הנדל"ן בחודשים הקרובים, מה שמאפשר לפישר למתן את קצב העלאות הריבית.
בין הגורמים הנוספים שעמדו מאחורי החלטתו של פישר ניתן למנות את התחזקותו הנוכחית של השקל, הן אל מול הדולר והן אל מול האירו והשטרלינג, מה שפוגע בייצוא של ישראל ליעדי הייצוא העיקריים של המדינה. גם משבר החוב באירופה, שמצוי כעת בשלב קריטי ומאיים לערער את היציבות בשווקים העולמיים, מצדיק עצירה בהעלאות הריבית. ראוי לציין כי בנקים מרכזיים מובילים אחרים בעולם, כגון הבנק של אוסטרליה ושל קנדה, גם כן עצרו בחודשים האחרונים את העלאות הריבית.
למרות ההפוגה הנוכחית, הבנק צפוי לחדש את סבב העלאות הריבית בתחילת 2011, וזאת לנוכח היציבות הכלכלית של המשק המקומי, שצפוי לצמוח ב-2011 בשיעור של 3.5%-4.0%, והעלייה ברמת האינפלציה. בסופו של דבר, הריבית בישראל צפויה להעלות ב-2011 ב-1% נוסף, לרמה של 3%.
השקל ימשיך ויתחזק בצורה מתונה אל מול הדולר בשנת 2011. סכנה לקריסה של האירו והשטרלינג אל מול המטבע הישראלי
הצמיחה הכלכלית, היציבות הפיסקאלית ופערי הריבית המתרחבים חיזקו במהלך 2010 את השקל אל מול הדולר והביאו את שער החליפין מרמת מהשיא השנתי ב-3.91 שקל לדולר ועד הרמה הנוכחית סביב 3.55-3.57 שקל לדולר. עוצמת הפיחות במחצית השנייה של השנה נבעה בעיקר מהיחלשותו החדה של הדולר בעולם על רקע התוכנית הכמותית שעליה הכריז הבנק הפדרלי בתחילת נובמבר.
כאשר בוחנים את הגורמים המקרו-כלכליים הללו לקראת שנת 2011, הרי שהדולר-שקל אמור להמשיך ולהיחלש מטה, אם כי בקצב מתון יותר. כלכלת ישראל צפויה לצמוח בשנת 2011 בשיעור של בין 3.5%-4.0%, גבוה יותר בהשוואה למשק האמריקני שצפוי לצמוח בין 2.5%-3.0%. גם בחזית הריבית, בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית ולהביא להתרחבות פער התשואה לטובתו של השקל. הנגיד צפוי לדבוק להמשיך ולהתערב במסחר, אם כי הדבר לא יוכל להטות את המגמה על פיה אלא רק למתנה. לאור כל זאת, הערכתנו היא כי שער החליפין של הדולר-שקל בשנת 2011 ישמור על שיווי משקל וינוע בין 3.30 ל-3.70 שקל לדולר.
ואולם, מה שעשוי לתפוס את הכותרות בשנת 2011 בעולם ובארץ הוא הקריסה של המטבעות האירופיים, דהיינו האירו והשטרלינג. לצד התחזקותו של מול הדולר בשנה החולפת, השקל התחזק משמעותית גם אל מול האירו והשטרלינג. בשנת 2011 מגמה זו צפויה להחריף וזאת על רקע משבר החוב באירופה והצמיחה הנמוכה הצפויה בבריטניה בעקבות תוכניות הצנע שיושמו כדי לצמצם את הגירעון התקציבי. האירו-שקל, שבתחילת השנה עמד על 5.50 שקל לאירו, נסחר כעת סביב 4.70 שקל לאירו וצפוי להמשיך בהיחלשותו בחודשים הקרובים לעבר אזורי השפל ב-4.40 שקל לאירו ומטה. גם השטרלינג-שקל ימשיך וייחלש בחודשים הקרובים לעבר 5.20-5.30 שקל לשטרלינג.
החלשות השטרלינג והאירו למול השקל צפוייה להקשות על הייצואנים לשוק האירופי והבריטי, שעד כה נפגע פחות ושימש כאיזון לייצוא לארה"ב ונפגע מתחזקות השקל למול הדולר. מהלך החלשות המטבעות צפוי אם כן, לפגוע בייצוא הישראלי וכתוצאה מכך בצמיחה באופן שקשה להעריך. נראה שרוב הגופים המעריכים את הצמיחה הצפוייה בישראל לא לקחו בחשבון את התרחיש הזה, שהחל כבר לפני כמה חודשים.
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.
.jpg)
.jpg)
