ברשתות החברתיות:
050-756-0642
מגדל בבילון- החטא של בבילון ועונשו של ציבור המשקיעים
.jpg)
עינב כהן
משקיעי מניית בבילון מוכים וחבולים לאחר שחברת יאהו הודיעה כי היא עדיין ממתינה עם ההחלטה הסופית לגבי ההשעייה עד שיסתיים תיקון הליקויים.
בימים טרופים אלה, אי אפשר להתעלם מהשאלות המציקות: כיצד קרתה הפאשלה הזו? כיצד בזמן הכי קריטי בבילון לא היתה מספיק עם היד על הדופק? ואיך כל הסיפור הזה הסתבך תקשורתית והביא משקיעים רבים לזרוק את מניותיהם בחברה מלחץ פסיכולוגי וחברתי שאולי יתברר בהמשך כטעות קשה.
דרושה ועדת חקירה
מנכ"ל החברה, אלון כרמלי, הנו טייס במילואים, להבדיל,במקרה של "כמעט תאונה" ,מפסיקים את כל הטיסות ומקימים וועדת חקירה.
בראיון הבלעדי,שערכתי עם אלון כרמלי, טרם צאתו לקליפורניה לדון במשבר עם הנהלת יאהו (הראיון הוסר מהאתר בשל בקשתה של חברת בבילון מטענותיה שלה), נאמר לי , כי ב99% מהמקרים בבילון שמה לב בעצמה לליקויים ומתקנת אותם, ואילו הפעם-הם לא שמו לב, וברגע שחברת יאהו הפנתה את תשומת ליבם-הם מיד מטפלים בעניין לשביעות רצונם.
גם אם אני יוצא מנקודת הנחה שבאמת לבבילון אין דרך לעקוב אחרי כל השותפים שלהם,אזי כדאי שתמצא הדרך לעשות זאת בצורה אוטומטית או אנושית, משום שעל מנת לקבל מכפיל גבוה כמו שהם ראויים לו מבחינה פיננסית-הם צריכים לתת למשקיעים הרגשת ביטחון.
אנליסטים ללא הפסקה
מפה אני מגיע לאחריות של אנליסטים.
אחד האנליסטים המסקרים את בבילון, בחר שלא לחכות לפגישתו של אלון כרמלי עם הנהלת יאהו וירה כבר ביום שני, לכל הכיוונים, במשחק שהיה מבחינתו אחד או אפס בעוד כרמלי נמצא בטיסה לקליפורניה.
בעוד מניית בבילון מנסה להתאושש לאחר יום קשה של ירידות ב7%, הוא פרסם אזהרות מרחיקות לכת על הסיכון הגדול שבבילון נמצאת בו וכי קיים חשש אמיתי שחברת יאהו תפסיק את ההסכם עם בבילון והדבר אף עשוי להשפיע על המיזוג עם איירון סורס או לבטל אותו לחלוטין.
למחרת, לאחר ההודעה כי יאהו נותנת עוד זמן לבבילון, המשיך האנליסט לירות את התחזיות הגרועות ביותר לכל עבר ולשלהב את ההמון שחש כי חברת בבילון היא מניית ביו או גז שעומדת, בכל רגע, להתנדף.
השאלה הנשאלת היא מה היה דחוף כל כך לפרסם סקירות כה אפוקליפטיות? מדוע שלא לחכות עוד יום-יומיים עד התבהרות העניינים? האם יכול להיות שאנליסטים לא מספיק מודעים לכוח התקשורתי שלהם לטווח הקצר? האם יש להם אחריות כלשהיא גם למי שאינו לקוח שלהם? זו שאלה שעליה צריכים לענות האנליסטים וגם הכתבים שמחפשים כותרות עם דם.
"הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם"
חוסר הידע של המשקיעים בכך שבבילון הנה בעצם "חברת קבלן" שיכולה להעביר טרפיק למקום אחר בשניות גרם להיסטריה שהתפתחה כמו אש בשדה קוצים, משקיעים זרקו סחורה מכל הבא ליד.אין מכפיל,אין מכירות,אין הון עצמי הכל גמור. מתה החברה.
ככה זה, כשאתה מייצר חדשות בלי סוף, בעולם של בורות פיננסית ורשתות חברתיות.
דרושים-יחסי ציבור
למרות שהביקורת בחלק הזה הנה על חלק מציבור המשקיעים הנבער והנמהר, אי אפשר שלא לבקר גם את הנהלת בבילון שלא ידעה/הצליחה לצאת לתקשורת בצורה מסודרת ולהסביר בדיוק מהם הליקויים, מדוע הם הופיעו, ולמה הנסיעה הדחופה לארה"ב.
אלון כרמלי, שנחשב לאחד מהמנכלים המובילים במשק ובצדק, נוהג לומר כי הוא מנהל את החברה ולא את המנייה. אך במציאות לא ככה זה עובד. חוסר יכולת להבהיר את עמדת החברה בעיתות משבר או אי וודאות עשוי לגרום גם לפגיעה בהכנסות החברה, במו"מ על שיתופי פעולה,מיזוגים ועוד.
לעניות דעתי, חלק מההחלטה שלא להנפיק בשנה שעברה בנסד"ק היה בשל ירידת המנייה בשל מכתב גוגל. באם המנייה היתה ממשיכה לעלות-אני מעריך שבבילון היתה מנפיקה ונמצאת היום במקום אחר. אז כן- צריך להסיר את אי הוודאות, בטח בעולם וירטואלי כל כך ערטילאי ומשתנה.
לסיכומו של דבר, גורמים רבים צריכים לעשות פה חשבון נפש, שוק ההון הישראלי מלא באירועים כאלה, שבסופו של דבר מי שאוכל אותה הכי חזק זה המשקיע הקטן. רק בשל העובדה הזו הדבר הראשון שחברת בבילון צריכה לעשות הוא להתמזג לחברת איירון סורס והדבר השני-להנפיק בנסד"ק.
בעולם שמלא במניות מהסקטור שלהם וסיקור אנליסטי של רבים, המקום לאי וודאות יהיה קטן יותר.
חברת בבילון תציג ביחד עם שאר חברות האינטרנט בכנס חברות האינטרנט הגדול של ישראל:
מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך] ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.
