פלוריסטם עוסקת בפיתוח טיפולים למגוון מחלות מתאי גזע המופקים משליית אדם. השלייה בהיותה זמינה ונטולת מגבלות אתיות והלכתיות, מהווה מקור בלתי מוגבל לתאים היכולים לשמש למחקר ולטיפול תאי.
השלייה הינה איבר המתפתח ברחם במהלך תקופת ההיריון, ומחבר את העובר אל דופן הרחם. במהלך ההיריון מספקת השליה לעובר מזון וחמצן, ומרחיקה ממנו את הפסולת.
השלייה גם מפרישה הורמונים המווסתים את ההיריון. במהלך הלידה מתנתקת השילייה מן הרחם ונפלטת מהגוף תוך זמן קצר מרגע יציאת התינוק אל אוויר העולם. השלייה מהווה את נקודת המפגש בין תאים אמהיים ותאים עובריים, ולמעשה הריון ביונקים הינו מצב ייחודי שבו המערכת החיסונית (של האמא) האחראית על פי רוב לתקוף תאים בעלי מטען גנטי זר, אינה תוקפת את העובר המתפתח שמחצית ממטענו הגנטי זר לה (ואף זר לחלוטין, במקרה של פונדקאות).
אינספור מחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות מראים כי אכן קיימים בשילייה מספר מנגנונים המונעים מתקפה של תאי מערכת החיסון האמהית כנגד העובר המתפתח. ייתכן מאד שחלק מהמנגנונים הללו מעורבים באחת התכונות החשובות של התאים והיא העובדה שהם אינם מעוררים תגובה אימונית בעקבות הזרקתם.
תאי הגזע מופקים משליות של נשים שעברו ניתוח קיסרי, והסכימו לתרום את השלייה לצורך המחקר. בחברה מספרים על היענות גדולה של נשים להשתתפות במחקר, וכיום איסוף תאי הגזע מהשליות מתבצע כפעמיים בשבוע, בשני בתי חולים בישראל.
היולדות הטריות נותנות את הסכמתן לתרום שלייה מבעוד מועד, והתהליך אינו כרוך בשום מאמץ מצדן במהלך או אחרי הלידה. התאים המופקים מהשלייה מגודלים בשיטה ייחודית תוך שימוש בביוראקטור המאפשר קבלת כמות גדולה מאד של תאים תוך בקרה רציפה של תנאי הגידול לכל אורך תהליך הריבוי. התאים המתקבלים בסיום התהליך מכונים PLX)- PLacental eXpanded Cells )והם בעלי תכונות ייחודיות המקנות להם יתרונות רפואיים.
כפי שצוין, אחד היתרונות המרכזיים של PLX הוא האימונוגניות הנמוכה שלהם. בניגוד למרבית ההשתלות בהן יש צורך בהתאמת רקמות, PLX אינם מעוררים תגובה של המערכת החיסונית, וניתנים לכן להזרקה ללא התאמה של סיווג הרקמות, הידוע בשם `חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים, רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%).
חוסר האימונוגניות של התאים מאפשר טיפול במספר גדול של חולים מתאים המופקים משלייה אחת. מחקרים שנעשו במעבדות פלוריסטם בחיפה ובמעבדות העובדות בשיתוף פעולה עם החברה מראים כי חלק ניכר מפעילות PLX נעשה באמצעות הפרשה של ציטוקינים (Cytokines) שהנן מולקולות קטנות המהוות את הבסיס לתקשורת בין תאית ושל מולקולות מסיסות נוספות בתגובה לגירויים מהסביבה.
כך למשל, חשיפת PLX לתגובה המדמה תהליך דלקתי במבחנה משרה הפרשה של ציטוקינים נוגדי דלקת מהתאים. בנוסף נמצא שהתאים מפרישים פקטורים אנגיוגניים (מעודדים יצירת כלי דם), הפרשת פקטורים אלו עולה בתנאים של חסר חמצן (היפוקסיה). תכונות אלו של התאים הובילו את החוקרים לבחון את יעילות ההזרקה של PLX לטיפול במחלות שיש בהן מעורבות של אי ספיקת דם ותהליך דלקתי.
