סקירה עולמית יומית מאת אמיר כהנוביץ כלכלן מאקרו

ירידות הבוקר באירופה על רקע חשש להתרחבות משבר החובות המקומי, בעיקר בשל הערכות שפורטוגל תידרש לחילוץ. גם הכחשות של פורטוגל וגרמניה לא עזרו ומשקיעים בורחים אל אגרות החוב הבטוחות, בעיקר הממשלתיות הקצרות בארה"ב, בגרמניה ובשוויץ. גם בישראל מצליחות האג"ח הממשלתיות למשוך אליהן את המשקיעים, גם בשל התאמות להבדלי המסחר בסוף השבוע וגם בשל חוסנה היחסי של ישראל. בנוסף, יערכו היום הנפקות אג"ח ממשלתיות בישראל ובהמשך השבוע בחלק ממדינות ה-PIIGS. בארה"ב אין היום פרסומי מאקרו משמעותיים ותשומת לב תהיה בעיקר לכיוונן של אירופה וסין שמדווחת הבוקר על ירידה בעודף המסחרי (ראו הרחבות), בערב תחל עונת פרסומי הדו"חות הכספיים בארה"ב, שתעביר שוב את תשומת הלב אל הכלכלה הגדולה בעולם.
היורו נחלש הבוקר בעולם ומגיע לשפל של 3 חודשים אל מול הין היפני. באסיה גוברות הערכות להאצת קצב העלאות הריבית, בעקבות לחצים אינפלציוניים, כשהבוקר פרסום מדד המחירים לצרכן בדרום קוריאה הצביע על האצה נוספת בעליות המחירים.
 
האם באמת 2010 ו-2011 יהיו תאומות? – אנחנו עוקבים:
התחזית ל-2011 דומה כמעט 1 ל-1 לתחזית בזמנו ל-2010. צמיחה סביב 4%, 5 העלאות ריבית, שוק מניות עולה ב-10%, אינפלציה 2.7%, יורו נחלש ועוד... אך מספיק גן אחד שונה כדי להביא לשכפול של שנה אחרת לגמרי. החשוד המיידי לגן שונה שכזה הוא אג"ח מדינות ה-PIIGS, היום אומנם גברו הערכות כי גרמניה תסיר את התנגדותה להרחבת רשת הביטחון למדינות הבעייתיות מה שיאפשר את הרחבתן בפגישתן בפברואר, אך מבחינת משקיעים זהו גם איתות שהמצב שם כנראה באמת רע. החשוד הבא הוא שוק הדיור האמריקאי (כולל אבטלת הצרכן), שלפי נתוני סוף השבוע שעבר משוק העבודה שבהם ירד שיעור האבטלה ל-9.4% יצלח כנראה את מסדר הזיהוי, אחריו שוק הנדל"ן הסיני (והאינפלציה במדינה) שהיום מתפרסם כי לראשונה בתולדותיה צפויה סין להטיל מס רכוש בניסיון לרסן את עליות המחירים החדות, והבא הוא הסיכון הגיאו-פוליטי בעולם, שמתרכז בעיקר באיראן וישראל. בנוסף לאלה נמצא סיכון הברבור השחור. זהו סיכון שלפי הגדרה הוא כזה שאי אפשר לצפות, כי מעולם לא ראינו שכמותו. אלא שכדאי לזכור שברבור שחור איננו בהכרח הפתעה רעה, נסים טאלב בעצמו טוען שאין זאת שאלה של פאסימיסט או אופטמיסט אלא שאלה של הפתעה.
 
תחילת העונה
"זה סוף העונה שום דבר חשוב לא קרה. שוב עננים, עוד מעט הגשם בינתיים שתיקה, עוד מעט הקשת דממה ארוכה..."  (רוני ערן)
 
היום תפרסם יצרנית האלומיניום אלקואה (לאחר המסחר) את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון ותסמן את תחילתה של עונת פרסומי הדו"חות לרבעון הרביעי. אם פעם האמינו שאלקואה עשויה להוות אינדיקטור מקדים לעונת הדו"חות כולה, היום האמונה הזאת חלשה. כמו כן, עונות הדו"חות הקודמות הפתיעו לחיוב על תחזיות האנליסטים, יש לנו תחושה טובה גם בקשר לעונה הקרובה.
 
ב...מקרה, רגע לפני שאובאמה מגיע לסין...
באחת התוכניות המיתולוגיות של זהו-זה סופר סיפורה של תחנת חיזוי מטראולוגית שעובדיה המתינו לביקור של אחד המנהלים הבכירים – "אורי". עובדי התחנה שהיו במתח גדול לקראת הביקור החליטו להציב מודיע בכניסה שיתריע להם מעט לפני בואו. לצערם המודיע התרשל בתפקידו והתריע רק לאחר שאורי כבר היה ממש בכניסה. המודיע המבוהל קרא בקולי קולות: "אורי-כאן!" "אורי-כאן!" ועובדי התחנה, המבוהלים, צעקו גם הם אחד לשני: "אורי-כאן!" "אורי-כאן!". אורי המנהל, שמע גם הוא את הצעקות (איך לא) ופירש אותן כ-"הוריקן". כדי לא להיחשף בהצגתם החליטו עובדי התחנה לזרום עם הרעיון ולדבוק בכך שהוריקן מתקרב לישראל. למרבה הפלא הוריקן באמת הופיע. (בכל זאת, זהו זהו-זה ואין אחרת).
ב-19 לחודש ייפגש הנשיא אובאמה עם נשיא סין ומטרתו העיקרית היא כנראה לבקר את סין על היואן המוחלש והשפעותיו על חוסר האיזון העולמי. במקרה, אתמול דיווחה סין על צניחה בעודף של המאזן המסחרי לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2010. היצוא עלה רק ב-17.9% (לעומת החודש המקביל אשתקד) לעומת זינוק של -25.6% ביבוא, מה שאם נכון מעיד שהכלכלה הסינית עוברת מכלכלה מוטת יצוא לכלכלה מוטת צריכה מקומית. האם אלה נתוני אמת של סין? האם זהו סילוף שיאפשר לסין לטעון לשער חליפין שאינו מעוות? או שזהו סתם הוריקן?
 
הבנקים בוול-סטריט נפטרים מאג"ח ממשלתי 
כבר תקופה ארוכה שמקננת בי המחשבה על פתיחת בסטה לאג"ח ממשלתי בשוק הכרמל. להוריד את שוק ההון לעם. לתלות על ערמות של אג"ח ממשלתי שלט עם תשואה ולא מחיר (אין צורך בתשקיף לאג"ח ממשלתי), למכור לפי משקל, להמציא סיסמאות קליטות, כמו: "קנו אג"ח לאח", "הוא הלך בלי לקנות אג"ח? – פירחח!" או: "מגולח? תיקח אג"ח!". אבל זה יהיה הרבה יותר קשה מהעבודה הנוכחית שלי, אז בינתיים אני שומר את הרעיון לימים קשים. ברקע מתקבלים נתונים שבנקים בוול-סטריט חותכים בהחזקות האג"ח שלהם בקצב המהיר ביותר מאז 2004, אז החלו כזכור 3 שנים של עליות בשוקי המניות. 18 רוכשי אג"ח ישירות מהפד דיווחו כי החזקותיהם באג"ח ממשלתיות ירדו בסוף דצמבר 2010 לנטו של-2.34 מיליארד דולר לעומת 81.3 מיליארד בסוף נובמבר. זאת גם על רקע התחזקות הדולר ועליית הציפיות האינפלציוניות.
ה"נטו" של בנקים רבים מורכב גם ממכירות בחסר (ושורט) על אג"ח ממשלתיות כדי לשחק רק על מרווח התשואות בין אג"ח קונצרני (או מגובה) לבין אג"ח ממשלתי ומבלי להיחשף לסיכון של שינוי רמת הריבית הכללית שתלויה לפעמים בהחלטות בלתי צפויות של הפד (הצהרות/ תוכנית רכישות...). השבוע צפוי גל של הנפקות אג"ח ע"י ממשלות באירופה, בניהן פורטוגל (עם אג"ח לפדיון ב-2014 ו-2010), ספרד (פדיון ב-2016) ואיטליה (פדיון ב-2014).
 
אם לא הבנקים, אז סין: סין דיווחה הבוקר כי רזרבות המט"ח שלה טיפסו כנראה ברבעון הרביעי ב-4% ל-2.76 טריליון דולר ועם הכסף רוכשת סין בין השאר אג"ח ממשלתיות.
 
איטליה – סובלת מעונש קולקטיבי? 
יוון על סף פשיטת רגל ופורטוגל ואילנד לא הרבה אחריה, איטליה, בעלת החוב השני הגדול ביותר בגוש האיור, טוענת כי היא סובלת מעונש קולקטיבי של המשקיעים ושהמצב שלה כלל לא רע כמו מצבן של שכנותיה. איטליה אומנם סבלה גם היא, בדומה להן, מהתנפחות ופיצוץ שוק הנדל"ן, אך בניגוד אליהן המרכיב של הנדל"ן בצמיחה היה נמוך יותר והחשיפות של הבנקים לאג"ח הבעייתיות היו נמוכות, מה שגורם לכך שבשונה משכנותיה באיטליה לא נידרש חילוץ של אף בנק.