נגיד בנק ישראל, פרופ` סטנלי פישר, הופיע היום בפני וועדת הכספים של הכנסת בדיון שעסק בהתפתחויות בשוק ההלוואות לדיור. הנגיד התייחס להתפתחות מחירי הדירות בישראל בתקופה האחרונה, וציין שהפתרון לבעיות הדיור בטווח הארוך יהיה חייב לבוא מצד ההיצע, ושפעילות בנק ישראל בתחום מוגבלת בעיקרה לצד הביקוש. הוא ציין שבתקופה האחרונה ניכר שינוי מגמה בפעילות בענף הנדל"ן, בין השאר בעקבות פעולות שנקטו משרדי הממשלה השונים, והדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בעובדה שבשנת 2010 נרשמו כ-40,000 התחלות בנייה, לעומת כ-30,000 התחלות בשנת 2008. הוא ציין שחשוב להמשיך ולשווק קרקעות ולזרז את תהליכי התכנון על מנת לאפשר גידול בהיצע הדיור שיתאים למגמות הגידול בביקוש.
הנגיד סקר את המגמות במחירי הדירות אשר עלו מאז שנות השבעים בקצב ממוצע של 1.8% בשנה, דומה לשיעור הגידול באוכלוסיה. בהסתכלות על העשור האחרון היקף ההתייקרות עדיין אינו מדביק את הקצב שנרשם במדינות רבות אחרות, אולם בשנים האחרונות שיעור ההתייקרות היה מאוד מהיר, ובכל המדינות שהדירות התייקרו בקצב דומה או גבוה לקצב שנרשם בישראל
נקטו הרשויות בצעדים להגבלת האשראי לדיור. הסיבה לכך, היא שהתפתחות בועת נדל"ן עלולה לסכן את יציבות המערכת הבנקאית, הפיננסית, והמשק כולו.
בהתייחסו למגמות באשראי, ציין הנגיד שיתרת האשראי לדיור התרחבה בשיעורים דו ספרתיים מאז שהחלה עליית המחירים, וחלקו של האשראי לדיור בסך האשראי הבנקאי גדל מ-19% ל-26%. ריכוזיות זו של ענף אחד באשראי הבנקאי הנה מסוכנת ליציבות המערכת. חשוב להסתכל גם על תמהיל ההלוואות על פי מסלולי ההצמדה: כ-80% מהיקף המשכנתאות שהציבור נטל בחודשים האחרונים היה בריבית משתנה, ומזה קרוב למחצית היה בהלוואות צמודות לריבית הפריים. ריבית זו, אשר צמודה לריבית בנק ישראל, עלתה כבר מ-2% ל-4.5%, והיא צפויה להמשיך לעלות. גם הריבית הצמודה לטווחים הקצרים נמצאת היום ברמה נמוכה היסטורית, שגם לגביה יש הסתברות גבוהה שתעלה בעתיד. עליית הריבית תביא לעלייה בהיקף התשלומים החודשיים, ולכן היא מסכנת את משקי הבית ואת המערכת הבנקאית גם יחד.
הנגיד הזכיר שחוק בנק ישראל, שאושר בכנסת לפני כשנה, קובע כי אחד מיעדי בנק ישראל הנו תמיכה ביציבות הפיננסית. התחרות בין הבנקים בענף המשכנתאות חזקה, והדבר בא לידי ביטוי בין השאר בעובדה שההלוואות הצמודות לפריים ניתנות כיום בממוצע בריבית של 3.6%, כלומר בריבית נמוכה משמעותית מריבית הפריים שעומדת על 4.5%. למעשה, הבנקים כמעט לא מרוויחים מפעילותם בענף המשכנתאות. הנגיד ציין שדי בכך שחצי אחוז מהלווים לא יוכלו לעמוד בתשלומים החודשיים כדי שרווחי הבנקים יוכלו להיפגע באופן משמעותי. אמנם, מאז שהתפרסמה ההוראה של בנק ישראל נשמעו טענות בציבור שההנחיה אינה במקומה היות והבנקים יודעים לתמחר את הסיכונים שלהם בצורה מושכלת. טענות כאלו נשמעו גם לגבי שוק האשראי לדיור בארצות הברית ערב המשבר, והתוצאה ידועה. בנק ישראל מחוייב למנוע מצב שיכניס את הבנקים לסיכון שיוכל להשפיע לרעה על המשק כולו.
בהתייחסו לאפשרויות שעומדות בפני משקי הבית, ציין הנגיד שזוגות צעירים מתמודדים בדרך כלל עם קשיים כלכליים בתחילת הדרך, ובהמשך מצבם משתפר. חישובים שנערכו בבנק ישראל מראים שנטילת הלוואה בריבית קבועה צמודת מדד לא רק שתקטין את הסיכונים שמשק הבית חשוף אליהם, אלא שאף תיצור זרם תשלומים שיהיה מעט נמוך יותר בטווח הקצר מאשר בריבית הפריים, אם כי הוא יעלה בהדרגה לאורך חיי המשכנתא, במקביל לשיפור במצבם הכלכלי של הזוגות הצעירים עם השנים.
המפקח על הבנקים, מר דוד זקן, הדגיש שמגמות שונות בתחום האשראי לדיור, ביניהן עליית היקף האשראי, התארכות טווחי ההלוואות והגידול בחלק ההלוואה בריבית משתנה, מגדילות את הסיכון העומד בפני המערכת הבנקאית. ההלוואות בריבית משתנה מהוות, לדברי המפקח, סוג של מלכודת דבש, היות והלווים רואים לנגד עיניהם ריבית נמוכה ונוטלים הלוואות לטווח ארוך, והם אינם מפנימים את העובדה שכשתתייקר הריבית בהחלט ייתכן שגם הריבית הקבועה תתייקר. או אז, הלווים יגלו שהאפשרות לקבע את הריבית כבר אינה אטרקטיבית כשהייתה ואין להם דרך לפתור את בעיית עליית התשלום החודשי, מה גם שבשלב זה הם כבר יהיו בחזקת "לקוח שבוי" שכושר המיקוח שלהם מול הבנק יהיה מוגבל. המפקח הזכיר שההוראה מחייבת את הבנקים גם בחובת גילוי, שבמסגרתה יידעו הבנקים את הלקוחות שנטלו בעבר הלוואה בריבית משתנה לגבי הגידול הצפוי בתשלום החודשי במידה והריבית תעלה כצפוי. כמו כן, ההוראה מקלה על ציבור בעלי ההלוואות הקיימות אשר מבקשים למחזר הלוואות בריבית משתנה, בכך שהם אינם חייבים להקטין את חלק ההלוואה שבריבית משתנה לרמה של 33% אשר חלה על לווים חדשים, ובלבד שבהלוואה הממוחזרת חלק ההלוואה בריבית משתנה לא יגדל.
המפקח הדגיש שההנחיה חשובה בעיקר לזוגות הצעירים ולבעלי כושר החזר נמוך, היות והסיכון שהם נחשפים אליו גדול במיוחד בשל הקושי שיווצר להם במידה והיקף התשלום החודשי שלהם יגדל בעקבות עליית הריבית. מסיבה זו, לא שקל בנק ישראל להחריג אוכלוסיות כאלו או אחרות מהוראה זו.
.jpg)
.jpeg)