נגיד בנק ישראל:גילויי האנרגיה בישראל- תגלית חיובית

נגיד בנק ישראל, פרופ` סטנלי פישר, הרצה היום בפני באי כנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה:"התוצר צומח ביציאה מהמשבר בשיעור ממוצע של כ-5%, וזהו הישג משמעותי למדינה מפותחת" (20-6-2011)
 
נגיד בנק ישראל, פרופ` סטנלי פישר, הרצה היום בפני באי כנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתכנס בקמפוס המסלול האקדמי של המכללה למנהל בראשון לציון. הנגיד מנה את הצלחות המשק, וגם את הדאגות העיקריות הניצבות בפניו.

 הצלחת המשק באה לידי ביטוי בצמיחת התוצר – התוצר צומח ביציאה מהמשבר בשיעור ממוצע של כ-5%, וזהו הישג משמעותי למדינה מפותחת שרמת התוצר לנפש שלה גבוהה כשל ישראל. שיעור האבטלה, שעמד במיתון הקודם, בשנת 2003, על רמה גבוהה של כ-11%, ירד למינימום ערב המשבר  הנוכחי. בעוד האבטלה שבה ועלתה במשבר האחרון, הגידול באבטלה היה מתון בהרבה משהיה צפוי בעת שפרץ המשבר. ביציאה מהמשבר האבטלה שבה וירדה לרמות שהן כמעט מינימום היסטורי, ובמקביל, חלה עליה מתמדת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. המשמעות היא שהיקף התעסוקה במשק הישראלי הולך ומתרחב, וזהו בהחלט הישג משמעותי.

בעת המיתון של שנת 2003 נאלצה מדינת ישראל לבקש ערבויות ממשלת ארצות הברית על מנת שתוכל להמשיך לגייס אשראי בשווקים הבינ"ל. מאז, שמרה הממשלה על משמעת פיסקלית ראויה לציון. ב-2009, שנת המשבר, הגירעון גדל בצורה מתונה יחסית, וכעת חוזר הגירעון להצטמצם, ויעדי הגירעון הולכים ויורדים. יחס החוב לתוצר חוזר ויורד, וצפוי לעמוד על 72% מהתוצר בשנה הבאה – רמה שבעבר חשבנו אותה לגבוהה, אם כי כעת ברור שברמה זו יחס החוב לתוצר בישראל יהיה טוב משל הרבה מדינות מערביות, ביניהן ארצות הברית. העודף בחשבון השוטף, גם אם הוא צפוי להצטמצם בשנה הקרובה, הפך למעשה לתופעה מבנית – דבר שלא ניתן היה לצפות שנגיע אליו בעבר. תופעה זו הנה תוצאה של גידול הפתיחות המשק לחו"ל תוך גידול מהיר יותר של היצוא מאשר של היבוא, בעיקר כתוצאה מהתפתחות החיובית של סקטור ההייטק הישראלי. סקטור ההייטק הנו הישג כשלעצמו, וחלקם של ענפי ה-ICT ושל המו"פ בתוצר הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD.

התפתחות חיובית נוספת הנה הגילויים האחרונים של גז, נפט, ואולי גם פצלי שמן. ישראל לא עומדת להיות נורבגיה, שם הממשלה נהנית מתקבולים בהיקף של כ-10% מהתוצר מדי שנה. היקף התקבולים הצפוי של ממשלת ישראל ממאגרי הגז לא צפוי להיות גבוה מכ- 1.5% מהתוצר, אבל ההשפעה על החשבון השוטף, ולכן גם על הלחץ לייסוף בשער החליפין,  צפויה להיות גדולה יותר, בעוד מספר שנים.

 

מובהר ומודגש כי הכותב [מחזיק בניירות ערך שהונפקו על ידי החברה נשוא המאמר] או [מספק שירותי ייעוץ לחברה בתחום שוק ההון ומקבל תמורה עבור כך]  ("החברה"), ועל כן קיים לו עניין אישי בחברה ובניירות הערך שלה. אין לראות במידע המובא במאמר כהצעה או שידול לקנות, למכור או לבצע עסקה כלשהיא בנייר ערך או מכשיר פיננסי אחר שהונפק על ידי בחברה, ואין באמור משום המלצה או הבעת כדאיות לגבי השקעה בחברה. המידע שמסופק במאמר הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ונתוניו האישיים של כל אדם.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך: